כדי להשפיע על המו"מ יש לרענן את ארגז הכלים מול חמאס | דעה
ההתמודדות עם תרחישים שונים בחזית הצפונית תלווה אותנו עוד תקופה ארוכה, והכרחי כי כל המאמצים יושקעו בחזית הדרומית לטובת החזרת כל החטופים - אך נדרש כי נסרוק במסרקות ברזל כל דרך פעולה יצירתית, בהנחה ששחרור כל החטופים לאלתר היא המטרה האסטרטגית החשובה ביותר העומדת על שולחנו של ראש הממשלה
העיסוק המתמשך סביב ההסדרים בחזית הצפון ממקד את תשומת הלב הלאומית, והדעת נותנת כי ההתמודדות עם תרחישים שונים בחזית זו תלווה אותנו עוד תקופה ארוכה. לפיכך, הכרחי כי כל המאמצים יושקעו בחזית הדרומית לטובת החזרת כל החטופים, ונדרש כי נסרוק במסרקות ברזל כל דרך פעולה יצירתית.
על אף שבירת הציר המחבר בין הזירות, נראה כי לא צפוי שהתנאים העיקריים לשחרור החטופים ישתנו: הפסקת המלחמה, נסיגת כוחות צה"ל מהרצועה ושחרור המוני של אסירים. נדמה, כי השינויים שעשויים לעמוד לטובת ישראל הם טקטיים בעיקרם ונוגעים לתחנות שבדרך, כמו משך הפסקת האש, הרכב רשימת האסירים, וסוגיות נוספות שאינן בליבת הפערים. ציפייה ממושכת לשינוי מהותי תפגע במישרין בחייהם של החטופים.
בסוגיית הלחץ על חמאס ראוי כי נחדד. המשך פעילות צבאית בדומה לזו שמבוצעת בעת האחרונה - ככל שתהיה חיונית לפגיעה בכוח הלוחם של חמאס הפועל כארגון גרילה - אין בה כדי לשבור סופית את מפרקתה של חמאס ולרדד משמעותית את התנאים בהם היא נאחזת. יתרה מזאת, כל עוד בינה ובין האוכלוסייה אין חוצץ ואין גורם אחר השולט במשאבים האזרחיים, ובעיקרם חלוקת המזון, הרי שמבחינתו של הפלסטיני הממוצע חמאס נותרה השליט הבלעדי, גם אם מרוסקת צבאית למאות רסיסים. כל עוד שלטון הטרור מטיל אימתו על הציבור באמצעות אלימות, הרתעה וכסף רב המתגלגל בין ידיו, לא צפויים שינויים דרמטיים במגרש זה.
נוכח זאת, ייטב אם ישראל תרענן את ארגז הכלים שלה מול חמאס על מנת לנסות ולהשפיע בטווח הזמן המיידי על המו"מ. לאור ההנחה כי אין בכוונתה של הממשלה לפעול להכנסת גורמי שלטון ערביים-פלסטיניים חלופיים, יכולה ישראל באמצעות דרכים נוספות (מעוגנות משפטית) להגביר את הלחץ על בכירי חמאס ברצועת עזה ומחוצה לה, באופן כזה שאינו "עוד מאותו דבר" ושאינו יוצר בעיות חדשות.
לצורך ההמחשה, ידוע כי הנהגת חמאס שנותרה ברצועה איננה מגלה אכפתיות לסבל של האוכלוסייה, וכל שאכפת לאנשיה זה הם עצמם. בכירי חמאס (ברצועה וביהודה ושומרון) מחזיקים בנכסים כלכליים שונים, בין אם בבעלותם הישירה ובין אם באופן עקיף. חלק מנכסים אלה עדיין קיימים על תילם, ופגיעה בהם חשובה לאין ערוך מאשר הרג של עוד חוליית חמאס בג'באליה.
דרך נוספת, סבוכה ומורכבת יותר לפגוע בבטן הרכה של הנהגת חמאס, פרט לצרכי מודיעין, היא מעצרים של בני משפחה המוערכים ככאלה העשויים להשפיע על אותם בעלי תפקידים. בנסיבות מסוימות, צעד זה יש בו לקדם את המטרה.
גם אם נדמה שניסינו הכול ודרכנו על כל שביל, כדאי שישראל תיזום נקיטת צעדים נוספים על אלה הקיימים, כל זאת כמובן בהנחה ששחרור כל החטופים לאלתר היא המטרה האסטרטגית החשובה ביותר העומדת על שולחנו של ראש הממשלה.
סא"ל (מיל') אלון אביתר הוא מומחה לזירה הפלסטינית ולטרור ופרשן בתוכנית "עושים שישי" עם אריק וייס
רוצים לכתוב למדור הדעות באתר רשת 13? שלחו לנו מייל: opinion13news@gmail.com