לא טובות או תקנים – דורשים סובלנות

סובלנות היא מילה גדולה. היא עוד יותר גדולה ומשמעותית עבור אנשים עם מוגבלות. רק לפני שבועיים קיבלנו תזכורת כואבת, אבל הכרחית, לחשיבות שיש לסובלנות כלפי אדם עם מוגבלות, כאשר שרת האנרגיה של ישראל נאלצה להישאר בבושת פנים מחוץ לוועידת האקלים, רק כי המקום לא היה מונגש.

כל ההתנצלויות והנגשת המקום ביום שלמחרת לא יוכלו למחוק את הבושה המחפירה מהאירוע המקומם הזה, שמהווה תזכורת מהדהדת לכך שאם הייתה סובלנות אמיתית כלפי אנשים עם מוגבלות, מקרה שכזה לא היה מתרחש כי בעולם שבו ישנה סובלנות כלפי האחר, יחס לאדם עם מוגבלות היה עניין שבשגרה שלא מצריך התארגנות מיוחדת, זה פשוט היה טבוע בנו.

[brightcove_iframe video_id='news-news-flash-part-2111021212' autoplay='0' credit='' desc='בנט ואלהרר לאחר התקרית בוועידת האקלים' poster='' kid='1_2je3pn9j' duration='14']

כאדם עם מוגבלות פיזית אני אומר בפה מלא: אני לא רוצה התחשבות, תקנים מיוחדים או טובות. אני צריך סובלנות. אני צריך סובלנות במפגש הראשוני עם אדם ומקום עבודה. אני צריך שיתייחסו אליי ככל בני האדם ולא יפסלו אותי רק בגלל כיסא הגלגלים שעליו אני יושב. אני צריך שינסו לשמוע את דעותיי, יעריכו את כישוריי והשכלתי כמו כל עובד אחר. אני צריך שיפטרו אותי אם אני לא עושה את עבודתי נאמנה.

כל התנהגות אחרת הנותנת הנחות לאדם עם מוגבלות רק מגדילה את הפער ומנציחה את הדעות הקדומות. סובלנות כלפי אדם עם מוגבלות במקום עבודה או בכלל נמדדת דווקא בדברים הקטנים, בעזרה לקום, או להכין קפה, בסיוע בהחזקת המעלית.

לצערי, גם ביום הסובלנות הבינלאומי שצוין אתמול, מדינת ישראל לא מהווה דוגמה ביחסה לאנשים עם מוגבלות. גרוע מכך. היא גם לא מראה נכונות לשיפור. חוסר הסובלנות פוגש אותנו בכל יום, בכל מקום, וכשמתייחסים לתעסוקת אנשים עם מוגבלות, חוסר הסובלנות זועק לשמיים. בסקר שפורסם לפני כחצי שנה עלה כי 70 אחוז מהציבור בישראל סבור כי אדם עם מגבלה לא יכול לנהל עסק. זהו נתון מעליב ומדאיג.

מצד שני, אי אפשר לצפות מהציבור לגלות סובלנות כשמקומות רבים אינם מונגשים, כשאוטובוסים מסרבים להעלות עיוורים עם כלבי הנחיה שלהם, כשפמליית ראש הממשלה לא מעדכנת את מארגני ועידת האקלים על הגעתה של שרה עם מוגבלות.

כדי שביום הסובלנות הבא נוכל להיות במקום מעט יותר טוב, המדינה חייבת לקדם תוכניות לימודים כבר מגיל גן העוסקות בסובלנות וקבלת השונה. אם ילד בישראל יגדל במקום שבו בכל מסעדה, עסק או מרחב ציבורי יש נגישות לאנשים עם מוגבלות, אם הוא יראה שגם אדם בכיסא גלגלים משמש כמנכ"ל של חברה גדולה, אם כשישאל את הוריו על אדם עם מוגבלות שראה ברחוב לא ישתיקו אותו מהבושה, אם בפעם הבאה כשאשב במסעדה המלצרית תשאל אותי מה ברצוני להזמין במקום את חבריי שיושבים לצדי - רק אז, אולי, נהפוך לחברה שוויונית יותר וסובלנית. רק אז נוכל להפחית את נתוני האבטלה הגבוהים בקרב אוכלוסיית אנשים עם מוגבלות, רק כך נוכל לגדל את ילדינו במקום טוב יותר.

מנחם יעקובוביץ' הוא מקים ומנכ"ל winwork, מיזם הפועל לקידום אנשים עם מוגבלות בפיתוח קריירה כיזמים וכבעלי עסקים

רוצים לכתוב למדור הדעות באתר חדשות 13? שלחו לנו למייל: opinion13news@gmail.com