מה היה קורה לבריטני ספירס - גרסת ישראל?

בסוף השבוע, לאחר מאמצים רבים, ציבוריים ומשפטיים כאחד, קיבל בית המשפט בלוס אנג'לס, את תביעתה של כוכבת שנות ה-90, בריטני ספירס, לבטל את האפוטרופסות שניתנה לאביה, שאפשרה לו שליטה מוחלטת על חייה. הביטול המיוחל, התקבל רק לאחר מאבק משפטי הארוך וסבוך, שהתעצם בעקבות שידור סרט התעודה "בריטני נגד ספירס".

מוסד האפוטרופסות והמשמורת הוא מושג עתיק, ישן נושן, שקיים גם בישראל, במתכונת דומה מאז שנות ה-60. החל מאותן שנים ועד היום, מכוחו של אותו חוק, מוצאים את עצמם אנשים בגירים בישראל - ממש כמו בריטני ספירס –כשאדם שמונה כאפוטרופוס עליהם, שולט על כל ענייניהם הרכושיים, הבריאותיים והאישיים - כמעט ללא פיקוח.

לכתבות נוספות בחדשות 13 >>

"לא הגיוני לחכות יותר": אוסטריה הטילה סגר על לא-מחוסנים

בשורה לתושבי הדרום: חצי מיליארד שקל יושקעו בתוכנית חדשה

"תוך דקה זה הפך לאסון נורא": הרגעים האחרונים של ינאי

בדרך כלל, אף על פי שחוק האפוטרופסות קובע כי יש לשתף את האדם שמונה לו אפוטרופוס, בניהול עניינו ולשמור על טובתו - הגולם קם על יוצרו, והאחראי נעשה כמעט סגנו של אלוהים, והכוח שניתן לו, כפי שאנו מכירים מתחומים אחרים בחיינו - משמש לרעה.

[brightcove_iframe video_id='programs-shabbat-edition-articles-part-1311212059' autoplay='0' credit='' desc='ספירס חוגגת את החופש' poster='' kid='1_rzv0s01t' duration='127']

בשנת 2018 החלה הפרטה של מערך האפוטרופסות של מדינת ישראל באמצעות  מתן אפשרות לעריכה וחתימה של ייפוי כוח מתמשך, שבמסגרתו יכול אדם בגיר וכשיר לקבוע מראש מי יהיה אחראי על ענייני רכושו, בריאותו וענייניו האישיים, במקרה שלא יוכל לטפל בהם בעצמו.

מוסד זה אמור להגדיל את האוטונומיה האישית של הפרט, שיבחר בעצמו מי יהיה אחראי לענייניו אם וכאשר יאבד את יכולותיו. כאשר אין מסמך חתום כזה פונים לבית משפט שממנה אדם קרוב (כמו במקרה של ספירס), או חברה המתמחה באפוטרופוסיות. בשני המקרים, לכאורה, אמור להתבצע פיקוח על ביצוע ההליך.

אסור להתבלבל: בכל המקרים, גם כשממונה אדם זר, וגם כאשר ממונה אדם קרוב, בהתאם לפסיקת בית משפט, וגם כאשר המינוי הוא מכוח ייפוי כוח מתמשך, בית המשפט לענייני משפחה אמור להיות שם  - לבדוק, לפקח ולוודא שטובתו של אותו אדם שכשרותו הופקעה ממנו - בין שהוא קשיש שחלה בדמנציה ואלצהיימר, ובין שהוא בגיר שכבר לא מסוגל לנהל את ענייניו - נשמרת. זה לא קורה. באף מקרה.

בדיקת טובתם של אנשים שיש עליהם אחראים אחרים, אנשים שהם קטינים ויש להם הורים או בגירים שכבר לא יכולים לדאוג לעצמם - היא נחלת הרשויות. ואולם, כמו בתחומים דומים אחרים - המדינה, על שלל רשויותיה (משטרה, רווחה ובתי משפט) – איננה מסוגלת לבצע את הנדרש ממנה על פי חוק.

המערכת בבסיסה מעוניינת בעשיית טוב - אך כשהקידום בה הוא לפי פרמטרים לא רלוונטיים, פורמליים ולא מהותיים (כמה תיקים סגר השופט או העובד הסוציאלי, כמה זמן לקח מאז שהתיק נפתח עד שנסגר, כמה ערעורים וכיוצא בזה) - כולנו מקבלים מערכת ציבורית שחוטאת למטרה לשמה כולנו ממנים אותה.

נדבך נוסף של בעייתיות קיים בשל העובדה שתיקים המנוהלים בבית המשפט לענייני משפחה בישראל הם חסויים, אלא אם בית המשפט אחרת. החיסיון האמור מונע פיקוח ראוי על תהליכי אפוטרופסות ומותיר את הנושא בעלטה ציבורית. עובדה זו יוצרת עדיפות יחסית לחתימה על ייפוי כוח מתמשך, הליך שאין עליו חיסיון.

אז טוב נעשה כולנו אם נסדיר באופן פרטי את השאלה מי יטפל בנו אם וכאשר לא נהיה כשירים וניתן הוראות ברורות: נחתום על ייפוי מתמשך שיקבע מי יהיה ממונה עלינו אם לא נהיה כשירים, נקיים שיחות עם המשפחה שיבהירו את רצונותינו אם נאבד את היכולת לנהל את ענייננו, נשאיר רשימות מסודרות בכתב בנושאים שונים ועוד.

לבסוף, כדאי שנעשה כל שביכולתנו, על מנת שלא להגיע למערכת הציבורית - כי שמה יבולע לנו, לכולנו. מקטן ועד בריטני ספירס.

עו"ד ארתור שני הוא שותף במשרד א'-זיסמן-שני העוסק בדיני משפחה, אפוטרופוסות וייפוי כוח מתמשך

רוצים לכתוב למדור הדעות באתר חדשות 13? שלחו לנו למייל: opinion13news@gmail.com