להביע דעה בניגוד ל"בוס" – גורם חשוב להצלחה • דעה

מנהלים מניחים שעובדים באים לעבודה כדי להילחם על דעתם. הרוב באים לעבודה כדי להרוויח את לחמם. כדי למנוע כשלים הנובעים מחשש ושתיקה היא לקיים סקר אנונימי בארגונים ולשאול: "האם אני יכול להביע את דעתי בניגוד לדעת המנהל"? 

עובדי הייטק
עובדי הייטק | צילום: פוטוליה

אם תשימו לב למשותף באסון במירון, מחדלים שהתגלו בכלא גלבוע לאחר בריחת האסירים, פרשת ההטרדות המיניות, אסון מעבורת החלל קולומביה ועד אירועים קטנים שעמם אנו מתמודדים באופן שוטף ביום יום, כמו מדרכות חסומות ומסוכנות להולכי רגל בתל אביב-יפו או בניית שבילי אופניים בפתח תחנת אוטובוס במרכז העיר, תגלו ע"י ביצוע תחקיר קצר סימנים לכישלון שהגיעו מתוך הארגון.

הכשלים היו ידועים לרבים בארגון אך אף עובד בארגונים האלה לא העז לדבר והתקלה לא יצאה מחוץ לארגון - כשל בתרבות הארגונית. האמונה שלמעלה יודעים טוב יותר מהעובדים, מהתושבים ומהלקוחות.

מחקרים מראים שהגורם החשוב ביותר להצלחה של ארגונים הוא היכולת של העובדים והמנהלים שלהם להביע את דעתם בניגוד לדעת הממונה עליהם. מנהלים מניחים שעובדים ומנהלים באים לעבודה כדי להילחם על דעתם. זאת טעות. רוב העובדים באים לעבודה כדי לחזור הביתה בשלום, ללא מתחים רק כדי להרוויח את לחמם.

הבעיה נפוצה דווקא בארגונים שבראשם עומד מנהל כריזמטי, שיש לו עבר עם הצלחות, נמצא בתפקיד הרבה שנים, בטוח בעצמו שרק דעתו היא הקובעת, ואינו מוכן להודות בטעויות. אסון מעבורת החלל קולומביה קרה, על אף שהמידע על אטם שדלף וגרם לאסון היה ידוע, אך איש לא רצה להקשיב ומנגד, אף אחד לא עמד על דעתו עקב לחץ מצד הארגון לעמוד בלוחות הזמנים.

כך גם באסון מירון. התנאים היו ידועים לרבים מראש, אבל לאף אדם במערכת לא הייתה מספיק תעוזה להילחם מול ההחלטה של הגורמים הבכירים בארגון והוחלט לפרש את השיקולים כרצון המערכת ומי שעומד בראשה.

ובדוגמה מעיריית תל אביב-יפו, כאשר ראש העיר מסמן יעד של 200 קילומטר שבילי אופניים, הוא כמובן לא מאשר כל שביל שנסלל, גם לא את זה שנסלל בפתח תחנת אוטובוס, וגם לא את זה שנסלל על חשבון הולכי רגל. במבחן התוצאה, הדרג המבצע לא הפעיל את שיקול הדעת המתבקש וגם לא האזין כראוי לתושבים החיים במקום. גם בדיעבד היה קושי להודות בטעות.

מנהלים רבים מאמינים באמת ובתמים שבארגון שלהם כל אחד יכול לדבר. אך המציאות מוכיחה ההפך. בארגון כזה שאינו דואג לממש את חופש הביטוי, גם יוזמה ויצירתיות לא יהוו חלק ממנו.

הפתרון הוא פשוט. כדי למנוע כשלים הנובעים מחשש ושתיקה, הדרך הנכונה היא לקיים סקר אנונימי כל שנה שמעלה שאלה אחת: "האם ובאיזה מידה אני יכול להביע את דעתי בניגוד לדעתו של הבוס שלי והבכירים בארגון?". סקר כזה צריך לעבור בקרב עובדים ומנהלים, חיילים וקצינים וכמובן תושבים ואזרחים. הממצאים חייבים להתפרסם.

עמוס שפירא
עמוס שפירא | צילום: דוד פרג

בהתאם לממצאים שיתקבלו, יש לנקוט במגוון פעילויות שמטרתן לעודד הבעת דעה כפי שעשו בחברות תעופה כדי למנוע תאונות אוויריות, ביחידות מודיעין כדי למנוע קונספירציות כמו ביום הכיפורים ובחלק מחברות עסקיות .זה לא קורה מעצמו. זאת אחריות של כל דירקטוריון, מועצה, וועד מנהל ושרים, לכפות את התהליכים האלה על הארגונים שבאחריותם.

עמוס שפירא הוא מומחה לניהול ומנהיגות, בעברו שימש כמנכ"ל אל על, סלקום וחוגלה ומכהן כיו"ר אלו"ט ומועמד לראשות העיר תל אביב

רוצים לכתוב למדור הדעות באתר רשת 13? שלחו לנו מייל: opinion13news@gmail.com