הפתרון שישים סוף להמתת הכלבים | דעה

השבוע קיבלתי שיחת טלפון מווטרינרית מרשות באזור הדרום. "מדינת ישראל הפכה אותי לקבלן של המתות כלבים", היא אמרה וסיפרה שהיא מיואשת, שכמות הכלבים שמגיעים אליה לכלביה העירונית עצומה, שמאות כלבים משוטטים בשטחים פתוחים באזור, חולים, פצועים, נקבות אחרי המלטות, גורים שחולים במחלות קשות, רזים, מורעבים ואין לה איך לעזור להם.

הכלבייה שלה מפוצצת והיא ממיתה כלבים בריאים, חמודים וחברותיים, שבמציאות אחרת יכלו לגור בבית עם משפחה. זה הפתרון של המדינה לריבוי האוכלוסין של הכלבים – להמית אותם. אבל יש גם דרך אחרת, שיטה הומנית ומודרנית לפיקוח על גודל האוכלוסייה, שלא כוללת המתה של אף אחד.

שיטת CNVR (ראשי תיבות של Catch Neuter Vaccinate Return) היא שיטה הומנית לפיקוח על גודלן של אוכלוסיות כלבים משוטטים ולמניעת התרבותם באופן בלתי מבוקר וזאת על ידי עיקורם והשבתם לשטח המחיה שלהם.

השיטה מיושמת בהצלחה רבה במקומות רבים בעולם, שבהם קיימת בעיה ממשית של אוכלוסיות גדולות של כלבים משוטטים בצמידות לריכוזי אוכלוסייה אנושית - בהודו, סרי לנקה, תאילנד, אינדונזיה, פיליפינים, רומניה, אוקראינה, בולגריה, דרום אפריקה ועוד.

בישראל לא יושמה שיטת ה-CNVR מעולם. הגופים האמונים על הטיפול בסוגיה מתוקף "פקודת הכלבת 1934" והחוק להסדרת הפיקוח על כלבים פועלים באופן הבא:

משרד החקלאות: המדיניות הננקטת היא דילול של אוכלוסיות המשוטטים על ידי המתתם בירי המתבצע על ידי יחידת פיצו"ח. ברמה הארצית היישום של חוק הסדרת הפיקוח מתקיים על ידי השמת כלבים חסרי בית בכלביות (שבהן רבים מהם מומתים).

רשות הטבע והגנים: גם הגוף הזה נוקט במדיניות קבועה של ירי בכלבים משוטטים. לכאורה, הדבר נעשה מתוקף חוק הכלבת, אבל באופן מעשי הירי חורג באופן משמעותי מהצרכים הנובעים מהחוק.

רשויות מקומיות: החוק להסדרת הפיקוח על הכלבים מטיל את האחריות למימושו על הרשויות המקומיות. הן אחראיות לנהל בתחומן כלביות ולהעביר אליהן את כל הכלבים המשוטטים הנלכדים בתחומן.

מאחר שהשיטה לא יושמה מעולם בישראל, הגישה הראויה ביותר היא לבצע פיילוט מוגבל בהיקפו שיהווה מעין ניסוי היתכנות להטמעת השיטה בהיקף ארצי. בשנת 2017 בוצע סקר של מיפוי כלבים משוטטים ברחבי ישראל. הסקר בוצע על ידי עמותת HSI בשילוב עמותת תנו לחיות לחיות והיה אמור להיות שלב מקדים לביצוע פיילוט CNVR כבר אז.

הסקר מצא שהמספר המוערך של הכלבים משוטטים בישראל הוא כ-33 אלף. מהסקר עלה גם שהאזור המאוכלס ביותר הוא דרום הארץ, שבו מרוכזים 60 אחוז מהכלבים המשוטטים (רובם המכריע באזורי הפזורה הבדואית). נתון זה מצביע שההחלטה ההגיונית ביותר היא לבצע פיילוט CNVR מוגבל בהיקפו בדרום הארץ (אזור הנגב).

משרד החקלאות מתנגד לפרויקטים של עקר-חסן-החזר בטענה שהם אינם חוקיים ונוגדים את החוק להסדרת הפיקוח על כלבים (למרות שחוות הדעת המשפטית של תנו לחיות לחיות טוענת אחרת) וגם כי הצוות המקצועי במשרד אינו מאמין שזה הפתרון לבעיה. מצד שני, המשרד לא מציע כל פתרון אחר זולת הרג, שאינו פתרון הגיוני ומקובל, מה גם שהוא אינו פותר את הבעיה, כפי שרואים במחקרים שפורסמו בעולם.

הכלב הוא ידידו הטוב של האדם ולא מגיע לו למות בזריקת המתה, בכדור מאש חיה או בחץ רעל. מגיע לו סיכוי לחיות טוב, לחיות בבית לכל חייו. היום אנחנו לא נותנים לכלבים סיכוי כזה, רק חלק קטן מהם יזכו לבית לכל חייהם - כל היתר נידונו למיתה.

אין שום סיבה שלא לבצע פיילוט כזה. צריך לחשוב מחוץ לקופסה, שחלק מהכלבים שהם ברי אימוץ לא יוחזרו לשטח אלא יופנו לכלביות למציאת בתים ואלו שהם כלבי בר יוחזרו לשטח, מעוקרים ומחוסנים להמשך חייהם - אבל לפחות לא יתרבו ולא יומתו בכלביה בדרום או בכל מקום בארץ, מפוחדים ובודדים, על לא עוול בכפם.

יעל ארקין היא מנכ"לית "תנו לחיות לחיות"

רוצים לכתוב למדור הדעות באתר חדשות 13? שלחו לנו למייל: opinion13news@gmail.com