מושך זמן: גרירת הרגליים של נתניהו בדרך ל"ניצחון"

למה לא ממשיכים לשחרר חטופים? למה לא מקיימים את שלב ב'? למה לא נושאים ונותנים עם חמאס כדי להחזיר את 59 האנשים שנמצאים שם? התשובה פשוטה: נתניהו שוב מייצר את הכמעט.

אז נסראללה מת וסינוואר חוסל, ולא היו בחירות, ונשארנו עם אותה בחירה. אבל החטופים לא שוחררו מפברואר ועד לפני חודש - כמעט שנה - וחמאס לא הוכרע, וחמאס לא הוכנע. באמצע נפלו 274 חיילים בעז ובזירות הלחימה, שבעה חטופים וחטופות נרצחו במנהרות ובהפצצות, והוחזרו לישראל 38 חטופים חללים. אביב, קיץ וחורף - ושוב נתניהו אומר, "אם רק תתנו לי עכשיו, כשמחליפים רמטכ"ל וכשהנשיא הוא טראמפ - אז אני אוכל לעשות את כל מה שלא הספקתי בשנה וחצי".

והשאלות מנקרות: מה השתנה? האם לוחמינו נפלו לשווא על-פי התפיסה הזאת? ואיך דווקא אחרי שהכנסנו לעזה סיוע ודלק מזון - עכשיו יש פתאום נוסחת פלאים שתעבוד? בעזה יש 59 חטופים, וגם אנחנו, החופשיים, קהל שבוי. מחכים למדיניות, מצפים לתפנית, ומקווים שהשקט הוא לא רפש אלא זמן לתכנן שינוי, תחבולה או חזון. אומרים שמי שמאמין לא מפחד. אבל מה עם מי שלא מאמין? מי שמסתכל על כל השקרים שראש הממשלה כבר סיפר לנו ולא מאמין להבטחה שעוד מעט זה יקרה, כנראה שלו יש סיבה טובה לחשוש.