אל תתנו יד להפסקת פעילותן של ועדות החקירה הממלכתיות | דעה

הרחק מהמולת הבחירות, בשקט יחסי, פעלו בחודשים האחרונים שתי ועדות חקירה ממלכתיות ושתי ועדות בדיקה ממשלתיות. ועדת גרוניס לחקר פרשת הצוללות וספינות המגן, ועדת ברלינר לחקר האסון בהר מירון, ועדת פינקלשטיין לבדיקת בריחת האסירים מכלא גלבוע ו-ועדת וסרקרוג שחוקרת את האסון בנחל צפית - כולן פועלות ומבצעות את תפקידן. והנה הגיעו תוצאות הבחירות, ולפי השיח הפוליטי והרפורמה המסתמנת במערכת המשפט, נראה כי פעילותן של הועדות נמצאת בסכנה ממשית.

"חוק ועדות חקירה" נחקק בשנת 1968, ולמרות השנים הרבות שעברו מאז - נחיצותו והשפעתו של מוסד זה רלוונטית מאי פעם. "ועדת החקירה הממלכתית" היא אמנם החזקה מכל גופי החקירה והבדיקה האחרים הקיימים כיום, והיא נהנית מעצמאות מוחלטת ומסמכויות החקירה הנרחבות ביותר, אבל גם יתר גופי הבדיקה והבירור הקיימים בארץ, לרבות "ועדת בדיקה ממשלתית", "ועדת בירור" או "ועדת בדיקה פרלמנטרית", הם בעלי חשיבות ציבורית גדולה מאוד.

אסקור בקצרה את הוועדות הפעילות כרגע. ועדת גרוניס פועלת תחת מעטה כבד של חשאיות, אך לאור העובדה שרה"מ הנכנס (קרוב לוודאי) נתניהו התנגד לחקירה בפרשה זו, המשך קיומה נמצא בספק רב. ועדת פינקלשטיין אמנם כבר שלחה מכתבי אזהרה לגורמים הרלוונטיים, אבל במהלך דיוני הוועדה נחשפה הפרשה הנוראה של סרסור הסוהרות, שעדין נמצאת בשלבי חקירה. האם יתאפשר לוועדה להשלים את עבודתה?

בנוסף, ועדת וסרקרוג עוסקת בימים אלה בכתיבת הדו"ח הסופי בפרשת האסון בנחל צפית. דו"ח הביניים של הוועדה הטיל אחריות כבדה על משרדי החינוך והביטחון בעיקר בכל הקשור להקפדה על הוראות ונהלי הבטיחות, ומעבר לכל היבט ציבורי - לדו"ח הסופי צפויה להיות משמעות בעיקר בכל הקשור לשמירת ביטחונם של תלמידי המכינות. ואילו ועדת ברלינר, החוקרת את האסון האזרחי הגול ביותר בתולדות המדינה שאירע כאשר נתניהו כיהן כראש הממשלה, אמנם כבר הגישה המלצותיה - אך ספק גדול אם הן יאומצו על ידי הממשלה הנכנסת, בעיקר כאשר הדמויות ששימשו אז בתפקידי מפתח חוזרות למרכז הזירה הפוליטית.

מתוך ארבע הוועדות, רק אחת מונתה על ידי ממשלה בראשות נתניהו, ואילו שלוש האחרות מונו על ידי ממשלת בנט-לפיד. במדינה בה מתקיים הליך שלטוני תקין, ההערה האחרונה צריכה להיות הערת אגב בלבד, אך עם זאת, ברורה לכולנו ההשפעה של הלך הרוח הציבורי, כמו גם הקולות הרבים הקוראים לרפורמה במערכת המשפט.

בישראל, בסמכות הממשלה להקים ועדת חקירה או בדיקה - וגם להפסיק את עבודתה. לכן, אם כל ההערכות נכונות ואכן יש כוונה להפסיק את פעילותה של ועדה כלשהי (או יותר), הסוגיה צפויה להגיע בקרוב לפתחם של שומרי הסף, ובהם היועצת המשפטית לממשלה ובג"צ (קיימת סכנה כי ככל שתתקבל החלטה בבג"צ תקודם הוספת "פסקת ההתגברות"). מי שחרד לביטחון הלאומי בכל הנוגע לרכש הביטחוני, ומי שחרד לחיי הנערים והנערות שאנחנו שולחים למכינות הקדם צבאיות, לשירות בתי הסוהר או להילולה במירון - חייב להתייצב נגד כל ניסיון להפסיק את פעולתן של הוועדות.

לא מדובר בגופים "פוליטיים". תפקידם של גופי החקירה והבדיקה הוא, בראש ובראשונה, להגיע לחקר האמת ולמנוע הישנות מקרים דומים למען מדינת ישראל ואזרחיה. תפקיד זה חשוב עשרת מונים מהתפקיד המיוחס להם בציבור - הגעה למסקנות אישיות נגד המעורבים. אין עוררין על חומרת הפרשות הנחקרות, ומשהוקמו - הוועדות חייבות לסיים את תפקידן ולהגיע למסקנות, ולא משנה מיהן מפלגות הקואליציה. ביטולן של ועדות החקירה וערעור מעמדו של מוסד הכרחי זה תהיה טעות גדולה - והחטאה מוחלטת של המטרה.

אל"מ (מיל') מוטי גלוסקה הוא חוקר ומרצה בנושא ההיסטוריה הצבאית של ישראל, ביטחון לאומי ומדעי המדינה, מתמחה בתחום קבלת החלטות בוועדות חקירה

רוצים לכתוב למדור הדעות באתר חדשות 13? שלחו לנו למייל: opinion13news@gmail.com