מס החד-פעמי: לא ניסיון "לדפוק" אלא חוסר הבנה עם הזדמנות

הציבור החרדי הוא כנראה הציבור הירוק בישראל. חלק ניכר ממנו מתנייע בתחבורה ציבורית. הוא ממעט לטוס, מעביר בגדים מילד לילד, זורקים פחות אוכל, לא מזמינים חבילות עתירות עטיפות מאמזון ומעלי אקספרס. הציבור החרדי תורם להתחממות הגלובלית הרבה פחות מרובנו.

המס על החד-פעמי: למרות הגזירה - יש גם ערך מוסף/הרב יצחק בצרי

ולמרות כל זה, הושת מס על כלים חד-פעמיים שפוגע בעיקר בציבור החרדי. התקציב עבר, אבל את המס הזה צריך לגנוז. הציגו זאת כך כי המס הוא לטובת הסביבה. את הטעות שהוא מייצג צריך לתקן בדחיפות – לטובת עתיד המדינה.

מדובר כמובן בירוקים שלא מדעת ובשפה ירוקה שונה מזו שנשמעה בגלזגו. ובכל זאת, המאפיינים הללו הופכים את הציבור הזה לשותף פוטנציאלי כמעט אידיאלי למי שמבקש להוביל את ישראל לשותפות במאבק בהתחממות הגלובלית.

גם התשתית הערכית של איפוק, סייגים על צריכה, חומרנות ואכילה והתגייסות למאמץ קולקטיבי. כולם כבר שם.  דווקא לכן ההתעקשות על מס על הכלים החד-פעמיים, לאחר שזה הפך למזוהה עם "פגיעה בחרדים", היא טעות גדולה. ייתכן בהחלט שהמס יביא לצמצום מסוים בשימוש בכלים חד-פעמיים מזהמים, אבל המחיר הוודאי יהיה הפיכת בעלי ברית פוטנציאלים לעוינים לנושא האקלים. במונחי עלות תועלת, זו תועלת נמוכה בעלות גבוהה או כמו שהיו החרדים עצמם מגדירים זאת - אין הצר שווה בנזק המלך.

נכון, המס הזה הפך ל"אנטי חרדי". במהלך ציני ומחושב של המפלגות החרדיות, שעטו בשמחה על הזדמנות להעמיק את תחושת הנרדפות של בוחריהם. אין לי ספק שלשרה להגנת הסביבה לא היה שמץ של מושג שחד-פעמי הוא נושא חרדי רגיש וגם פקידי האוצר לא באמת ישבו ותכננו איך לדפוק את החרדים. אבל זו בעצם כל הבעיה. העובדה שלא היה להם מושג. שלא היה יועץ חרדי בלשכות השרים הרלוונטיות שידע לתווך את השפה, להסביר את הפער, לבנות את הגשר.

הממשלה הנוכחית נתפסת בציבור הישראלי במידה רבה כ"ממשלת מעבר". כמי שבהקמתה הורם האמברקס ונבלמה הדהרה בת השנתיים לתהום הכאוס ומלחמת הכול בכול. כמי שעיקר תפקידה להחזיר את המדינה לתפקוד וליציבות. אבל יש נושא אחד, שבו היא דווקא יכולה להיות ממשלת מהפך. זו יכולה להיות הממשלה שמתחילה את תהליך "קליטת העלייה" של הציבור החרדי. התהליך שבסופו היחס לחרדים יחדל להיות כאל תושבי אוטונומיה הנמצאת בשטח המדינה ויתחיל להיות כאל אזרחים של ממש - בעלי זכויות וחובות ככל אזרח.

הצעד הראשון כדי לעשות את זה הוא במאמץ מרוכז של השרים ומשרדי הממשלה לדבר לציבור החרדי באופן ישיר. אחרי עשרות שנים שהדיבור לציבור הזה נעשה רק באמצעות התיווך של המפלגות החרדיות, מה שביצר את מעמדם כשליטי האוטונומיה.

דרושים יועצים חרדים, דרושה שפה מתווכת ובעיקר דרוש רצון. מדובר באחוז גדל והולך מהישראלים. הממשלה הזו היא הזדמנות לכונן איתם שותפות ישירה. אסור לפספס אותה.

תהלה פרידמן היא סמנכ"ל "יוזמת המאה" וחברת כנסת לשעבר מטעם כחול לבן

רוצים לכתוב למדור הדעות של אתר חדשות 13? שלחו לנו למייל: opinion13news@gmail.com