הדרך עוד ארוכה כדי שעגונות ומסורבות גט יזכו לטיפולי פוריות
אמנם הכרזת משרד הבריאות לאפשר לעגונות ולמסורבות לבצע טיפולי IVF ללא אישור הבעל מבורכת, אך אותן נשים יעמדו בפני מכשולים רבים ויש צורך במהלך משלים • דעה
ההכרזה ההיסטורית של משרד הבריאות שלפיה יאפשר לעגונות ומסורבות גט לערוך טיפולי IVF גם ללא אישור הבעל נוסכת הרבה תקווה בקרב נשים אלה ומי שחפץ במימוש זכויותיהן הבסיסיות והטבעיות. אולם, המרחק לשינוי המצב הנוהג כיום, שבמסגרתו נשים מוותרות על זכויותיהן רק כדי לקבל גט שיאפשר להן להביא ילד שלא מזרעו של הבעל – עדיין רב.
לאחרונה הודיע משרד הבריאות כי בכוונתו להביא לאישור ועדת הבריאות בכנסת תקנות חדשות שיאפשרו לספק טיפולי פוריות לעגונות ומסורבות גט גם ללא אישור מהבעל. זאת, בניגוד למצב כיום, כאשר עגונות ומסורבות גט לא יכולות לעבור טיפולי פוריות כל עוד הבעל מסרב לאשר זאת.
מבלי לגרוע מכך שמדובר בבשורה משמחת וטובה מאוד של משרד הבריאות, צר לי להיות זו שמעט מקלקלת את החגיגה: מתוקף ניסיוני רב השנים כעורכת דין לענייני משפחה, אני יודעת לצערי כי אפילו אם יאושרו התקנות האמורות, המכשולים שניצבים בפני מסורבות גט המעוניינות להביא ילדים לעולם באמצעות הפריה מלאכותית עדיין רבים ומאתגרים במיוחד.
הגיעה העת, שגם בישראל של שנת 2022 כל מי שרוצה לממש את זכותה הטבעית והבסיסית להורות, תוכל לעשות כן. כפי שכבר ברור לנו היטב שגם זוגות חד מיניים וגם נשים יחידניות רשאים לממש את הזכות להיות הורים. כך נכון גם לגבי מי שנקלעה לסכסוך גירושין קשה מול בעל המסרב לתן לה גט.
זאת ועוד, המצב הנהוג כיום מוביל בהרבה מקרים למצב מקומם במיוחד, שמאלץ נשים רבות לוותר על זכויותיהן ומה שמגיע להן במסגרת הליך הגירושין, רק כדי שיוכלו לקבל את הגט הנכסף ולבצע טיפולי פוריות. מכיוון שבהקשר זה גיל האישה משחק תפקיד משמעותי ביותר, נוצר מצב שנשים בסוף שנות ה-30 לחייהן המוגדרות בכל הנוגע להפריה מלאכותית כמי שנמצאות ב"גיל קריטי" נוהגות לוותר על זכויות כלכליות , על-מנת שלא "לפספס את הרכבת" ולנצל את חלון ההזדמנויות על מנת להיכנס להריון בקלות יחסית.
ואולם, המהלך של משרד הבריאות חייב להיתמך גם במהלך משלים שכל עוד לא יינקט – לא יוכל להביא לשיפור ניכר בפרקטיקה המצערת במסגרתה מתכופפות נשים בפני בעליהן הסרבנים רק כדי לבצע הפריה מלאכותית. המהלך המדובר הוא זה שנוגע לקשיים שצפויים להערים הרבנות הראשית ואולי גם בתי-הדין הרבניים, שמצדם לא יכירו בילד שייוולד לאישה נשואה ויחשיבוהו כממזר.
כך, לפי ההלכה מי שנולדים לאישה נשואה, שלא מזרעו של בעלה , אפילו אם מדובר רק בנישואים על הנייר, נחשבים לממזרים, ואין בפנינו כל אינדיקציה כי בכוונת הגורמים הרבניים הנוגעים בדבר לסטות במאומה מההלכה הזאת. כל עוד הכוונה החיובית של משרד הבריאות תישאר רק במישור התקנות, כלל לא בטוח שמסורבות גט ועגונות יקבלו גישה אמיתית ושווה לזכות להיות הורה מבלי שהוולד יתויג כ"ממזר".
בתקופה של חוסר ודאות פוליטית, וכשמשרד הדתות עשוי להימצא בעתיד הקרוב בידיהן של המפלגות החרדיות, גובר החשש שמא המהלך של משרד הבריאות שכמובן נעשה מתוך כוונה טובה וראויה, לא ישנה באופן מהותי את המצב בשטח, ונשים ימשיכו לוותר על זכויותיהן כדי לאפשר לעצמן להרות. כל שנותר לנו הוא לקוות כי המהלך הנוכחי של משרד הבריאות הינו רק הסנונית הראשונה בדרך להסדרה מלאה והוגנת של הסוגייה, ויפה שעה אחת קודם.
עו"ד דקלה סומך קרם היא מומחית לדיני משפחה ובעלת חברת עורכי הדין סומך קרם
רוצים לכתוב למדור הדעות באתר רשת 13? שלחו לנו מייל: opinion13news@gmail.com