המדינה כולה חייבת להתגייס לטיפול באלימות בחברה הערבית | דעה

ביום חורפי בחודש שעבר זעזע את באקה אל-גרבייה רצח זיאד אבו מוך, מנהל בית הספר התיכון "אבן אלהית'ם". זיאד, איש חינוך שהקדיש את חייו להובלת דור צעיר לעתיד טוב יותר, נרצח בפיצוץ מטען חבלה שהוצמד לרכבו. הוא לא היה חלק מסכסוך או מאבק אישי - הוא היה מנהיג חינוכי וקורבן נוסף במעגל האלימות שהשתלט על חיי היומיום. זהו סיפור אחד מתוך רבים בחברה הערבית, אך הוא סמל למציאות שבה אף אחד אינו חסין.

האלימות הפכה לבעיה לאומית - מכת מדינה המאיימת לא רק על החברה הערבית אלא על המשילות, הכלכלה והביטחון האישי של כלל אזרחי ישראל. ארגוני הפשיעה, שהשתלטו על המרחב המקומי, פועלים באין מפריע, מייבאים ומייצרים נשק, מפעילים "טרור כלכלי" באמצעות גביית פרוטקשן, ומתחזקים מערכות של שוק אפור. חלק מהתופעות הללו זולגות כבר לעסקים וליישובים יהודיים.

בשנת 2022 נרצחו 116 בני אדם בחברה הערבית. בשנת 2023 המספר זינק ל-244, והשנה הנוכחית עלולה לשבור שיא נוסף. האכיפה מדשדשת, עם שיעור פענוח מקרי רצח של כ-14% בלבד. המשטרה סובלת מחוסר משאבים וכוח אדם, ולמרות הטענות שהאלימות מטופלת, מבחן התוצאה מראה אחרת. הנשק הבלתי חוקי, שמקורו בגבולות, בייצור מקומי ובגניבות, זמין בכל פינה - מהרחובות ועד לבתי הספר.

משבר האלימות אינו רק אוסף של סטטיסטיקות. הוא מתבטא בחיים שנקטעים ובקהילות שמתרסקות. אחד הסיפורים הממחישים את האסון הזה הוא הרצח המזעזע של אבו מוך. שאיננו רק טרגדיה אישית או משפחתית - הוא סמל למציאות שבה אפילו מי שמקדישים את חייהם לחינוך ולבניית חברה טובה יותר אינם חסינים מפני האלימות המשתוללת.

משבר האלימות והפשיעה המשתולל בחברה הערבית מחייב גישה רחבה ומערכתית. לא מדובר במאבק מגזרי בלבד, אלא במשבר לאומי שבו המדינה כולה חייבת להתגייס. הצעד הראשון הוא חיזוק מערכות האכיפה והמשפט. המשטרה זקוקה למשאבים מוגברים, כוח אדם מקצועי ואמצעים טכנולוגיים מתקדמים שיאפשרו לה להתמודד עם הפשיעה המאורגנת. יש להחמיר את הענישה למחזיקי נשק בלתי חוקי ולעבירות ירי, לצד חקיקה שתייצר הרתעה אמיתית. מערכת בתי המשפט והפרקליטות חייבת להאיץ את הטיפול במקרי פשיעה חמורה, ולוודא שהעבריינים מועמדים לדין במהירות.

שיקום תחושת הביטחון הציבורי הוא צעד נוסף וחיוני. יש להגדיל את נוכחות המשטרה ברחובות וביישובים, תוך חיזוק הקשרים עם הקהילה. תושבים חייבים להרגיש שיש מי שמגן עליהם, גם כאשר הם מעזים להתלונן על פשיעה. מעבר לכך, יש לייבש את מקורות המימון של הפשיעה הכלכלית. כיום, משפחות רבות נאלצות לפנות לשוק האפור, הנשלט על ידי ארגוני פשיעה. הכנסת פתרונות אשראי מסובסדים והנגשת הלוואות מבוקרות יוכלו לצמצם את התלות בארגוני הפשיעה ולהפחית את האלימות.

לצד האכיפה, יש להשקיע במוביליות חברתית-כלכלית. פיתוח אזורי תעסוקה ביישובים הערביים, יצירת פתרונות תחבורה ציבורית יעילים ושיפור תשתיות יאפשרו לאנשים לשפר את איכות חייהם ולחוש חלק מהחברה הישראלית. רק שיתוף פעולה הדוק בין השלטון המקומי למדינה יאפשר ליישם את כל אלו בצורה אפקטיבית. הרשויות המקומיות מכירות את הצרכים של התושבים שלהן בצורה הטובה ביותר, ויכולות לשמש גשר בין המדינה לבין הקהילות בשטח.

המענה למשבר האלימות והפשיעה בחברה הערבית אינו מותרות, אלא תנאי בסיסי לשיקום הביטחון והמשילות במדינת ישראל כולה. חיזוק מערכות האכיפה והמשפט, השקעה חברתית וכלכלית, ושיתוף פעולה אמיתי בין הממשלה לשלטון המקומי - הם המפתח לפתרון. כשהמדינה תחליט שאכפת לה, החברה הערבית תהיה שם - מוכנה לתרום, לשגשג וליצור עתיד טוב יותר לכולנו.

ראיד דאקה הוא ראש עיירית באקה אל-גרבייה

רוצים לכתוב למדור הדעות באתר רשת 13? שלחו לנו מייל: opinion13news@gmail.com