דוח המבקר על הרשות השנייה: "השירות שקיבל הציבור נפגע באורח משמעותי"

דוח מבקר המדינה אודות הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו שמתפרסם היום מצא אי הקפדה על החוק בעניין הארכת הזיכיון של ערוץ 10, אכיפה לא אפקטיבית של הפרות על ידי הזכיינים וניהול בעייתי של כספי התמלוגים. וגם: אות מתה בנושא הטלת קנסות.

נושאים נוספים שנבדקו בתקופת הביקורת, ממרץ עד אוגוסט 2010, הם הליכי האיתור והמינוי של חברי המועצה ויושב ראשה ושל דירקטורים מטעם הרשות בחברות החדשות של ערוצי הטלוויזיה, בהם נמצאו ליקויים. המבקר העיר לרשות על ניהול כספי התמלוגים שמשלמים למדינה בעלי הזיכיון.

מבקר המדינה על רשות השידור והעומד בראשה: "כשל ארגוני וניהולי" >>> 

המינויים הפסולים ברשות השידור: כך עבדה השיטה >>>

הזכייניות צברו חובות, הרשות לא אכפה: "פגיעה בציבור"

אחת המטרות המרכזיות שהרשות הציבה לעצמה היא קידומו של שוק היצירה הישראלית, והמועצה קבעה כללי שידורים שנועדו להבטיח את קיומה וקידומה של היצירה הישראלית במסגרת הפקות מקומיות של תכניות שונות מסוגה עילית. בעלי הזיכיון לא עמדו בהתחייבויותיהם ולכן צברו חובות בסכומים ניכרים בשנים 2006-2008. אמנם הסכומים שהוציאו בעלי הזיכיון על שידור תכניות סוגה עילית גדלו משנה לשנה, אולם הפערים בין סכומים אלה ובין הסכומים שהתחייבו להוציא הלכו וגדלו.

מבקר המדינה העיר לשרות כי מתפקידה כגוף רגולטורי למנוע הצטברות של חובות ולהקפיד לאכוף את מילוי התנאים שנקבעו במכרז בכל שנת פעילות או לפחות בסמוך אליה, תנאים שבשלהם הועדפו בעלי הזיכיון על מתמודדים אחרים.

מהביקורת עלה כי הסכום שנדרשו בעלי הזיכיון להוציא על תכניות סוגה עילית לשנת 2009, לנוכח ההתאמות ועדכון ההכנסות שעליהן החליטה המועצה, קטן בכ-35% מהסכום המקורי שהתחייבו להשקיע באותה שנה. "השירות שקיבל הציבור בתחום זה נפגע באורח משמעותי", כתב המבקר, וקבע כי הרשות לא יישמה את אמצעי האכיפה במועד ובאופן הנדרשים.

מהרשות השנייה נמסר בתגובה: "הבדיקה התייחסה לשלוש השנים הראשונות של תקופת הזיכיון. כעת, בתום 5 שנים לזיכיון, הפעילות שננקטה על ידי הרשות הובילה לעמידה במכסות ואף השלמת חלק מהפערים של שנים עברו (כ- 70 מל"ש). שנים 2009, 2010 הסתיימו בעמידה מלאה ואף מעבר. שנת 2011 מסתמנת ככזו (כ- 240 מל"ש בשנה)".

זיכיון ערוץ 10: אי הקפדה על הוראות החוק, הערכות שלא התבססו על עובדות

המבקר בדק את התנהלות הרשות השנייה בנושא ערוץ 10 בתקופת הזיכיון הראשונה, שלא עמד במחויבויותיו, ומצא הליך לוקה בחסר ולא מבוסס דיו. "המועצה קיימה את הבדיקות הנדרשות מבלי שהקפידה על מכלול הוראות החוק", נקבע. המקר מצא כי המועצה דחתה בשנה את מועד הבדיקה משום שקיבלה החלטה עקרונית לדחות את קיום מחויבויותיו של הערוץ, אך היא לא מסרה לו פירוט של המחויבויות שמילוין יידחה ולא ציינה באילו מועדים עליו למלאן. עוד עלה כי בהליך הבדיקה נמצאו ליקויים ונמסרו חוות דעת סותרות. בסופו של דבר הוארכה תקופת הזיכיון של ערוץ 10 באמצעות חקיקה,למרות שלא עמד במחויבויותיו בתקופת הזיכיון.

"מצופה מוועדת הבדיקה והמועצה ששיקול דעתן יושתת על עמדות שנבדקו באופן יסודי קודם לקבלת ההכרעה" כתב המבקר, "לנוכח העובדה שהוצגו להן עמדות מנוגדות, ובכללן עמדת הנהלת הרשות, נדרש היה לבחון את הפערים בעמדות על בסיס נתונים בדוקים." המבקר קבע כי המועצה קיבלה החלטות מהותיות שיש להן השפעות נרחבות תוך התבססות על הערכות שלא בהכרח התבססו על נתונים ועובדות.

בנוסף, אף שהמכרז למתן זיכיון לשדר בערוץ 10 היה מוכן לפרסום זמן קצר לפני תום תקופת הזיכיון, המועצה עיכבה את ההחלטה על פרסומו. בכך לא מילאה את חובתה על פי החוק והתקנות.

מהרשות השנייה נמסר בתגובה: "העמדה המקצועית של הרשות השנייה ואופן השלמת הפערים גובתה בתהליך חקיקה. בהתאם לכך הזכיין עומד בתכנית ומבצע את הנדרש כך שהציבור זוכה לקבל את המכסה בה חויבה ישראל 10 בשנים 2009, 2010, 2011". 

בשנים 2008-2010 בוצעו כ-60 הפרות בתחום הרדיו, אולם רק בגין שש (10%) מההפרות הוטלו עיצומים כספיים בסכום כולל של 172,000 ש"ח. בתחום הטלוויזיה בוצעו 336 הפרות, אך רק בגין שלוש (0.9%) מהן הוטלו עיצומים כספיים שהסתכמו ב-200,000 ש"ח

ניהול התמלוגים: אין חשבון בנק, קושי במעקב ובקרה

בבחינה של ניהול התמלוגים עלה כי הרשות לא עמדה במועדים המקוריים שנקבעו להעברת יתרת התמלוגים לאוצר ועיכבה את העברתם שלא כדין. על פי הדוחות הכספיים של הרשות לשנים 2006-2009, הכנסותיה מתמלוגים הסתכמו באותן שנים בכ-180.8 מיליון ש"ח וההכנסה השנתית הממוצעת הייתה בסך 45.2 מיליון ש"ח. לפי החוק על בעל זיכיון לשלם לרשות תמלוגים על הכנסותיו מהשידורים וממתן שירותים, ועל הרשות למסור לשר האוצר נתונים לצורך חישוב התמלוגים ולהעביר את כספי התמלוגים לאוצר המדינה.

מבקר המדינה מצא כי כספי התמלוגים שולמו לחשבון בנק כללי שבו מנוהלים כספי הרשות, מצב שבו קשה לבצע מעקב ובקרה בעניין כספי התמלוגים באופן שיבטיח שהשימוש בהם נעשה בהתאם לייעוד שנקבע להם והמדינה קיבלה את כל הכספים שלהם היא זכאית. יצוין כי ההנחיות בנושא העברת התמלוגים לאוצר המדינה והפיקוח על כך נמצאים בתחום אחריותם של משרדי האוצר והתקשורת.

בעקבות הבדיקה, פתחה הרשות חשבון בנק נפרד כדי להפריד את כספי התמלוגים מיתר הכספים.

מהרשות נמסר: "כל תשלומי התמלוגים הועברו לאוצר המדינה כנדרש. בחלק מהמקרים העברת התשלום נדחתה בתאום ובהסכמת משרד האוצר. לצערנו, התקנות שהינן באחריות משרדי הממשלה לא נחתמו במועדים שנקבעו מראש ולכן נוצר פער טכני".

מועצת הרשות: המקרה של היו"ר, הבת והחותן

בסוף ינואר 2010 אישרה הממשלה מינויו של מועמד ליו"ר המועצה וקבעה כי תקופת המינוי תחל בסוף פברואר 2010. קודם לכן, הצהיר המועמד כי בתו מועסקת כמפיקה באחת מתחנות הרדיו האזורי וכי היא התחייבה להתפטר עם אישור מינויו בממשלה לחבר מועצת הרשות השנייה וליו"ר שלה.

המבקר מצא כי עם כניסתו לתפקיד, שום גורם לא וידא שבתו של המועמד אכן התפטרה ממקום עבודתה ברדיו האזורי. רק במאי 2010, כחודשיים לאחר מינויו ליו"ר המועצה, התגלה במקרה - במסגרת סיור שבו השתתפו חברי המועצה אצל אחד מזכייני הרדיו האזורי -  כי בתו של היו"ר עדיין מועסקת אצל בעל הזיכיון, אף שהוא התחייב שהיא תתפטר מתפקידה. נוסף על כך התברר בסיור כי גם חתנו מועסק אצל אותו בעל זיכיון, עובדה שכלל לא הובאה לידיעת ועדת המינויים. "לא נקבע מי הגורם שיהיה אחראי לאכוף את ההוראות קודם ועם כניסתו לתפקיד", העיר המבקר.

היו"ר התפטר - נושאים חודשיים לא טופלו

בסוף יולי 2010 התפטר היו"ר מן המועצה לאחר שהתגלה כי הוא אינו עומד בהסדר שנקבע לו. בדיקת המבקר העלתה פגיעה חמורה בתפקוד המועצה: במשך כחודשיים וחצי בוטלו ישיבות מועצה שתוכננו ואף לא מונו למועצה ועדות משנה. ממלא המקום שנקבע לו הצהיר כי בכוונתו לטפל רק "בעניינים בוערים ושוטפים, לא להחליט על דברים חדשים שהם בעלי משמעות של מדיניות חדשה או של מהלכים יוצאי דופן".

בחירת דירקטורים לחברת החדשות: הרכב חסר, אין נוהל, ו"חבר מביא חבר"

בישיבת המועצה במאי 2007 נדון נושא הליך המינוי של דירקטורים. אחת מחברות המועצה העירה באותה ישיבה כי לא ייתכן שלמועצה "לא יהיה נוהל לבחירת מועמד שלה לדירקטוריון חברת החדשות" והוסיפה: "נראה לי שההליך הזה, שבסופו של דבר ניתן לתרגם אותו כחבר מביא חבר, הוא הליך לקוי". בעקבות הדו"ח הודיעה הרשות למשרד מבקר המדינה כי הנוהל גובש.

המבקר מצא כי בשנים 2008-2010 מינתה מועצת הרשות לדירקטוריון של חברות החדשות מספר חברים קטן מזה שקבע החוק, ומשום כך חלקה במועצת המנהלים של חברת החדשות היה חסר: בכל חברת החשות היו רק מחצית הדירקטורים ממה נקבע בחוק.

"הרכב חסר של נציגי הציבור במועצת המנהלים של חברות החדשות עלול לפגוע ביכולת לקיים בקרה ופיקוח ציבוריים נאותים ובאינטרס הציבורי לקיים שידורים מהימנים נטולי פניות ונעדרי אינטרסים כלכליים ופוליטיים", העיר המבקר והוסיף: "תיאור הליכי האיתור של דירקטורים בחברות החדשות מלמד שההליכים בנושא זה שביצעה מועצת הרשות לא היו שיטתיים והם נעשו שלא על פי נוהל סדור".

מנכ"ל הרשות השנייה: ממצאי הדוח מוכרים

מנכ"ל הרשות השנייה, מנשה סמירה, מסר בתגובה: "דוח המבקר בדק את פעילות הרשות השנייה ביסודיות ובאופן מקיף. ממצאי הביקורת ביחס לשנים עברו מוכרים לרשות וננקטו פעולות בשנים האחרונות המובילות לסגירת הפערים ולעמידה במחויבויות (הושלמו כ- 70 מל"ש עד כה). הרשות רואה בביקורת חיזוק למדיניות הרשות בעניין עצמאותה המקצועית, שיפור כלי האכיפה והטלת עיצומים כספיים (בהמשך לפסיקות בג"צ האחרונות בנושא)".

עוד הוסיף סמירה כי: "יש להדגיש כי השינוי במגמת ההתנהלות של הערוצים בשנים האחרונות והעמידה במכסות מאפשרת להעמיק את השיח הישראלי, התרבותי והחברתי המשתקף על פני המרקע בערוצי הברודקאסט".