צ'רלי נשך לי את האצבע

פסקה חדשה

צ'רלי נושך להארי את האצבע. "לא, צ'רלי!" נוזף בו הארי, אבל מיד דוחף לו את האצבע שוב לפה - ואז מתפלא כשצ'רלי נושך אותו שוב, ומתלונן שזה כואב. מגיע לו. הסאגה המשפחתית הזאת, בין שני ילדים בני שנה ושלוש שנים, נמשכת 56 שניות, ומשעשעת במידה סבירה בשביל סרטון יוטיוב, כזה שאפשר לבהות בו כדי להעביר את הזמן ביום משעמם בעבודה.

פסקה חדשה

אבל משום מה, "צ'רלי נשך לי את האצבע" הוא להיט, ולא סתם להיט – אלא הלהיט הכי גדול שיש. זה הסרטון הנצפה ביותר בתולדות יוטיוב. מאז שעלה לאתר ב-2007 הוא השיג לא פחות מ-170 מיליון צפיות – לסרטון המקורי בלבד, בלי לספור את העותקים הלא-רשמיים, הגירסאות שלו שעלו לאתרים אחרים ועשרות המחוות והפארודיות והמחוות שמלוות כל סרטון מצליח. בדרך לשם הוא עקף תותחים כמו ליידי גאגא, סוזן בויל, האחים ג'ונאס והפנדה המתעטש.

השאלה היא למה. ברור, הצלחה ויראלית היא במידה רבה עניין של מזל; אין שום הסבר מדעי לכך שדווקא "גשם של שוקולד" או "נומה נומה" הם להיטי ענק, ומיליוני סרטונים אחרים - לא. אין גם נוסחה בדוקה ליצירת סרטון מצליח. כשזה קורה, זה פשוט קורה. בנוסף, קיים אפקט "כדור השלג" – האופן שבו סרטונים מפורסמים נוטים להפוך למפורסמים יותר, פשוט משום שהם מפורסמים, ולצבור את מיליוני הכניסות בקצב מהיר עוד יותר. ובכל זאת, קשה שלא לתהות מה כל כך מיוחד ב"צ'רלי נשך לי את האצבע" זה סרטון ביתי סטנדרטי לגמרי, בלי הטירוף של "דייויד אחרי רופא השיניים" או סחיטת הדמעות של "כריסטיאן האריה". בשיטוט של חמש דקות ביוטיוב אפשר למצוא עשרה סרטונים מצחיקים יותר מ"צ'רלי נשך לי את האצבע". אז מה הקטע?

פסקה חדשה

גם הווארד דייויס-קאר, אבא של צ'רלי והארי, לא הבין מה הקטע כשצילם אותם לראשונה. הקטע עם נשיכת האצבע לא נראה מעניין במיוחד, ורק כמה חודשים אחרי הצילומים הוא החליט שהוא די משעשע והעלה אותו לרשת כדי שהסנדק שלהם, שגר בארה"ב, יוכל לצפות בו. זה היה במאי 2007, ובמשך החודשים הבאים הסרטון צבר פופולריות לאיטו. עד פברואר 2008 הוא כבר צבר יותר משני מיליון כניסות; בחודש הבא בלבד הוא הביא 10 מיליון צפיות. כמו כל סרטון מצליח, צ'רלי הביא אחריו מחוות וחיקויים, שחלקם (ולא משנה כמה היו אידיוטיים) הגיעו למיליוני צפיות בפני עצמם.

כמו הרבה אנשים שקמו יום אחד וגילו שהם כוכבי יוטיוב, דייויס-קאר ניצל כמיטב יכולתו את התהילה הפתאומית. הוא פתח חנות מרצ'נדייזינג שבה אפשר לקנות חולצות "צ'רלי נשך אותי", ומעלה לערוץ שלו ביוטיוב מדי חודש סרטון חדש בכיכובם של הארי, צ'רלי ויתר המשפחה. אף אחד מהסרטונים האלה, כמובן, לא משיג אפילו עשירית ממספר הצפיות של "צ'רלי נשך אותי", אבל מספר הצפיות ה"מועט" שהם משיגים – מיליונים בודדים – משמעותו הכנסות לא רעות בתמלוגים מיוטיוב. ואלה מספרים עצומים עבור מה שלא שונה בהרבה מסרטונים משפחתיים של כל משפחה אחרת: ילדים משחקים, רבים או סתם מתנהגים בחמידות כללית.

פסקה חדשה

צ'רלי מחסל האצבעות הוא הדוגמה הטובה ביותר לאקראיות של תהילת האינטרנט. כן, כל אחד יכול להפוך לכוכב ביוטיוב, אבל מבין עשרות מיליוני הסרטונים שבאתר, הסיכויים להתבלט דומים לזכיה בלוטו, ואקראיים כמעט באותה המידה. אתם יכולים להשקיע חודשים וכסף רב בסרטון עשוי למופת, ועדיין לא להצליח באותה המידה כמו רגע אקראי בחייו של תינוק עם תאבון לאצבעות. לחלופין, אתם יכולים להסתובב ברחוב ולנשוך אצבעות של אנשים אקראיים - אולי זה יעבוד.