מדד המחירים לצרכן: קווים לדמותו

מדד המחירים לצרכן לחודש יוני הפתיע ועלה ב-0.1%, ולאחר שבחודשיים האחרונים עלה המדד ב-2.2%, זו הזדמנות טובה להסביר מהו אותו מדד, כיצד מתקבלים הנתונים המרכיבים אותו ואיך זה משפיע על כולנו, הצרכנים.

מה בכלל יש בו

מדד המחירים לצרכן הינו אסופת נתונים שמרכיבה בכל חודש הלשכה המרכזית לסטטיסטקה (הלמ"ס) הכוללים סל מוצרים בסיסי וכן את השינוי במחיר המוצרים. זהות המוצרים שנכנסים לבדיקה ומהווים את אותו הסל נקבעת על ידי סקר אחר של הלמ"ס, המכונה סקר הוצאות משקי הבית. בסקר זה נבחנים מוצרי היסוד, מוצרים שכל שכבות האוכלוסיה שבות ורוכשות באופן קבוע.

כיום נכללים בסל 1,320 מוצרים ושירותים, ומחיריהם נאספים על ידי סוקרי שטח או טלפון מכ-2,700 חנויות, עסקים ומשקי בית בכ-100 ישובים. בין התחומים הנבדקים: מחירי מזון, תחבורה, דיור, הלבשה, קוסמטיקה ועוד.

אז למה באמצעי התקשורת מדווחים בהבלטה רבה כל-כך על כל שינוי במדד המחירים לצרכן? זאת משום שנתוני המדד משפיעים באופן ישיר על גופים רבים וחשובים במשק הישראלי. ראשית, השינוי במדד, בעיקר אם הוא מצביע על עליית מחירים, מצביע על רמת האינפלציה במשק. עליית אינפלציה פירושה שחיקת כח הקניה של כל אחד מאיתנו: אם שילמנו על מוצר כלשהו 3 שקלים לפני כשנה והיום אנו משלמים עליו 4 שקלים, וזאת בלי שינויים משמעותיים בערך המטבע עצמו (השקל), הרי שאנחנו נצרכים להשקיע יותר כדי לרכוש את אותו מוצר בדיוק.

המדד עולה - המשכורת "יורדת"

בדיוק מסיבה זו, הסכמי משכורת, חוזים ומו"מים במשק מתבססים בין השאר על נתוני מדד המחירים לצרכן. בפשטות, עלייה מתמשכת במדד הופכת את המשכורת שלנו ל"שווה פחות". עובד המעוניין בהעלאה במשכורת יכול לטעון, ובצדק, שמאז חתימת החוזה על שכרו מדד המחירים לצרכן עלה, ולכן על המעביד לבצע התאמה שתחזיר את שווי המשכורת לרמתה המקורית.

בנק ישראל מגיב גם הוא ישירות לנתוני מדד המחירים לצרכן, בדרך כלל בצורה של העלאת ריבית. בהסבר כללי, בנק ישראל מקווה כי העלאת הריבית במשק תעודד את הציבור להשקיע את כספו, וכך פחות כסף יימצא בשוק הצריכה עצמו, הביקושים למוצרים יירדו ובעקבות זאת גם המחירים.

מציאות מורכבת

למרבה הצער, המשוואה הזאת נכונה אולי בתאוריה, אך לעיתים רחוקות עובדת בצורה פשוטה כל כך. במשק הישראלי, התלוי תלות הדוקה בשווקים בין-לאומיים, מחירי המוצרים אינם נקבעים רק על פי פעולות אלו או אחרות של בנק ישראל או הממשלה, אלא בעקבות עלייה עולמית במחירי חומרי הגלם והמזון, המשפיע גם עלינו ומה לעשות, לא כל כך בשליטתנו.

יצויין כי בנק ישראל נזהר במיוחד מהעלאת הריבית בחודשים האחרונים, וזאת בגלל שער הדולר. לא ניכנס כאן לדיון מעמיק בנושא, אך במקרים רבים הוכח שעלייה של ריבית מחזקת את השקל "על חשבון" הדולר, ולפיכך העלאת ריבית שלא במקומה עלולה לגרום לדולר לצנוח עוד יותר, על אף המאמצים לבלום את נפילת ערכו בשנה האחרונה.

אז מה צפוי לנו הערב? מחברת ההשקעות איזי פורקס נמסר לנו כי ההערכות במשק מדברות על עליית מדד של כ-0.5% לכל היותר. אמנם עלייה, אך מתונה ביחס לעליות הקודמות במדד המחירים לצרכן (1.5% באפריל ו-0.7% במאי). השאלה הגדולה היא כיצד יתייחס בנק ישראל לנתונים אלו, במידה והם יתבררו כנכונים. מחד מדובר בעלייה שלישית רצופה במדד, מה שמצביע על התגברות ממשית של האינפלציה.

מנגד, אם עליית המחירים תהיה מדודה ומתונה יותר בחודשים הקרובים, הרי שיוכלו לומר בבנק ישראל שעליית המחירים נבלמה, וכי אין צורך בצעדים חריפים. ההכרזה הרשמית של הלישכה המרכזית לסטטיסטיקה צפויה, כאמור, בהמשך הערב.