אינטרנט כשר

ספק האינטרנט הדתי "רימון" מעסיק מנטרים אנושיים ששומרים את הרשת כשרה. הרבנים מהמגזר הדתי-לאומי דווקא מביעים תמיכה גורפת

במשך שנים נאבקים הרבנים בשקץ הנורא הנקרא האינטרנט. בעידן שבו כל פורטל מוביל מחזיק ערוץ יחסים שמכיל תכני סקס, ושבו בשביל להוריד את הקלטת החדשה של יובל המבולבל ברשת שיתוף קבצים צריך לעבור דרך ערמות דדיים מקפצים, מתעורר הצורך (לא רק בקרב דתיים אגב), להחזיר את השפיות.

עד היום הציעו חברות האינטרנט בישראל שירותי חסימה שפעלו ברמת יעילות משתנות, אלא שלאחרונה התפרסם מכתב (PDF) עליו חתומה קשת רחבה של רבנים מהציבור הדתי-ציוני, שקוראים לציבור הגולשים לעבור לחברת "אינטרנט רימון", ספקית אינטרנט חדשה שקמה בתחילת החודש.

"נסיונות רבים נעשו כדי לחסום אתרים ברשת, אך לעת עתה לא נמצא הפתרון המלא. ישנם פתרונות תוכנה החוסמים בפני הגולש את רוב האינטרנט ומאפשרים גלישה במספר אתרים מצומצם - אך במקרה כזה לא ניתן ליהנות מהחידוש המרכזי של הרשת - גלישה במרחבים", מוסבר במכתב התמיכה, עליו חתומים רבנים בולטים מהציבור הדתי לאומי, ביניהם הרב הראשי לשעבר מרדכי אליהו, הרב שלמה אבינר, הרב חיים דרוקמן והרב אהרן ליכטנשטיין.

"לאחר מאמצים וחיפושים מצאה חברת אינטרנט רימון את הפתרון", הם מבטיחים. בפניה מצויינת גם שורת רבנים שתלווה את החברה ותדאג לרמה הרוחנית של המיזם. השם "אינטרנט רימון", אגב, קיבל את השראתו מהמשפט התלמודי: "רבי מאיר מצא רימון, תוכו אכל וקליפתו זרק". הנמשל בהקשר זה ברור: התוכן של האינטרנט הוא כל סוגי התוכן ה"ראויים", ואילו הקליפות - כרגיל בעולמו של הקב"ה - הן הסקס והאלימות.

שומרי השער של הרשת

"סיפר לי מישהו שהוא חיפש שולחן לגינה. הוא כתב 'בית וגינה', אבל המילה 'וגינה' קשורה לכל מיני תכנים אחרים ממה שהתכוונת. בפעם הראשונה אנשים נבהלים ממה שהם רואים. בפעם השניה יצר הסקרנות מכריע אותם ובפעם השלישית הם מתחילים לגלוש שם", סיפר קובי הקר, מנכ"ל אינטרנט רימון, בראיון לנענע מחשבים.

החברה משתמשת בשיטת חסימה לא שגרתית. אתרי פורנוגרפיה ואלימות נחסמים כבר בשרתיה, אך בשביל להתמודד עם אתרים שנויים יותר במחלוקת, מתבצעת עבודת נמלים אנושית. במשרדי רימון יושב צוות של מנטרים שבודקים את הכתבות החדשות שעולות ברשת. כך, בכל פעם שעולה כתבה חדשה בנענע למשל, המסננים האנושיים בודקים אותה, מחליטים עד כמה היא עשויה לפגוע ברגשות הגולשים שלהם - ומסווגים אותה בהתאם.

כמה אנשים יושבים שם?
"הרבה פחות ממה שאתה חושב. בזכות התוכנה וצורת העבודה שלנו אנחנו יכולים לעשות את העבודה בצורה יעילה".

לעובדים האלה יש תפקיד נכבד. למעשה, הם שומרי השער של האינטרנט מבחינת ציבור הגולשים שלכם. הם מחליטים מה יעבור ומה לא. איזו הכשרה הם עוברים?
"הם עוברים כמה הכשרות - הם צריכים להיות אינטליגנטים מאוד ובעלי יכולת קבלת החלטות מהירה, אבל גם בעלי היכרות טובה של האינטרנט".

מה הבעיה עם שיטות הסינון האוטומטיות הקיימות?
"היום השיטות המרכזיות הן הרשימה הלבנה והרשימה השחורה. הבעיה היא שהטובות שבהם מגיעות רק ל-80% סינון ומצד שני, פוגעות בהרבה דברים שכן היית אמור לראות. חוץ מזה, הרשימות השחורות והלבנות כשמן כן הן: שחור ולבן. או שהאתר בפנים או שהוא בחוץ. כשאתה עוסק בניהול תוכן אתה יכול לברור בין הדברים. אתה לא צריך בגלל כתבה אחת לסגור את כל נענע. אתה יכול לתת לכל אדם תוכן בהתאם למסלול שלו".

אינטרנט הרמטית

כל מי שניסה פעם לשמור כשרות יודע שיש מיליון סוגים: יש כשר סתם, יש כשר למהדרין, יש גלאט כושר ויש העדה החרדית ועוד ועוד. גם ספקית האינטרנט החדשה מתהדרת בחמש רמות הגנה/חסימה (כמו בטרמינולוגיה של מחבל/לוחם חופש - הכל תלוי את מי שואלים), שהולכות ומחמירות: המסלול המוגן, המסלול המוגן פלוס, המסלול המוגן בריבוע, המסלול השמור והמסלול ההרמטי.

כשיורדים לחקרן של הקטגוריות הללו מגיעים לעולמות מופלאים שלא בטוח שכל אחד רוצה לחדור לתוכם. "'המסלול המוגן הרגיל' מאפשר לך גלישה חופשית בחברה חוץ מפורנוגרפיה ואלימות. יש לך עדיין צ'טים, שיתוף קבצים וכדומה", מסביר ניסים, עובד בחברה. "לעומתו, 'המסלול המוגן פלוס' חוסם צ'טים, שיתוף קבצים וגם תמונות לא צנועות באתרים כמו נענע. 'מוגן בריבוע' זה מסלול צנוע עוד יותר, כך שאם יש תמונה של אישה בגופיה - היא נמחקת, וכך גם חלק מהפורומים הפחות צנועים".

מהם המסלולים השמור וההרמטי?
"הם עובדים על שיטת סינון אחרת. בשלושת המסלולים האחרים, כשאדם נכנס לאתר חדש שעלה לרשת, המנטרים שלנו מקבלים על כך מידע והם מיד בודקים את האתר הזה. תוך 90 שניות אנחנו קובעים אם יש באתר תוכן פורנוגרפי או אלים ואם כן - הוא ייחסם. לעומת זאת, במסלול השמור או ההרמטי, כשהאדם נכנס לאתר לא מוכר, האתר נחסם אוטומטית ורק אם אין בעיה באתר הוא ייפתח לאחר 90 שניות".

הקר מסביר את ההבדל בין שני המסלולים: "במסלול השמור אתה עדיין מקבל את האתר באופן מינימלי. המסלול ההרמטי מיועד לאדם שרוצה אינטרנט למידע נטו - לדואר אלקטרוני, לבנק. באופן כללי אפשר להיכנס רק לאתרים תורניים או אתרים צנועים לחלוטין, כמו האתר של ערוץ 7".

השירות של רימון מאפשר לגולשים להשתמש בכמה פרופילים במקביל, כך שלאמא, אבא ובן שגולשים על אותו מחשב יהיו שלושה פרופילים שונים, שכל אחד מהם מאפשר היחשפות לתכנים שונים.

הרבנים הפתיעו

בניגוד לגישות אחרות, שרואות באינטרנט כולו קליפה רעה, התפיסה של רימון היא לכל הפחות לא שונאת אינטרנט בבסיסה. "אנחנו חושבים שאינטרנט זה דבר נפלא, רק שגם בדבר כזה - כמו כל הדברים בחיים - יש לצערנו אנשים שמרגישים שהם צריכים להכניס את הרע. אז כמו שעשו את האבטיח בלי הגרעינים והוציאו את מה שמפריע לאכול, כך יצרנו את האפשרות לגלוש באופן שמונע את הצורך להיחשף לחומרים שאתה לא רוצה לראות", מסביר הקר.

איך הרבנים הגיבו ליוזמה שלכם?
"זו היתה הפתעה נעימה, כי הרבנים מבינים את הצורך שיש ומחפשים גם את הצד של גלישה פתוחה. הם מבינים שאנשים לא רוצים להרגיש חסומים באינטרנט, ומצד שני מבינים את הבעייתיות, אז הם קוראים לאנשים לעבור".

"אגב", אומר הקר, "אני לא חושב שזה צריך להיות רק רבנים כי יש כאן עניין ערכי ומוסרי. אבל כרגע הפעילות התחילה משם".

יש גם רבנים חרדים שחתמו על העצומה?
"אין כרגע רבנים חרדים שיצטרפו לאיזושהי קריאה לגלוש באינטרנט. אבל יש לנו רבנים מכל גווני הקשת של הציבור הדתי-ציוני".

קידוש החול לא מתיר פריצות

אחד הרבנים שחתמו על המכתב הוא הרב שי פירון, אחד הרבנים שמשתתפים בפרויקט השאלות ותשובות של אתר כיפה.

"ברמה העקרונית אני סבור שצריך להתייחס לאינטרנט באופן מורכב", אמר פירון בראיון לנענע מחשבים. "מצד אחד זה אחד הדברים הנפלאים והמבורכים שקרו לעולם, ומצד שני, האינטרנט הוא מקום עם סכנות נוראות שחלקן היו נמנעות אם לא היה בלבול בין פלורליזם להפקרות. הבעיה היא שהעולם המודרני מבלבל את עצמו בתפיסות שבהן הכל פתוח וזה מחייב אותי לנקוט בגישה, שמבחינה השקפתית, מנוגדת לתפיסת עולמי, כי אני מעוניין בחופש לכל אדם".

אז למה נתת את תמיכתך לפרויקט הזה?
"הדבר האחרון שאני מבקש זה שפרויקט 'אינטרנט רימון' יהיה מיועד לדתיים. אני חושב שהשאלה אינה שאלה דתית, ושכל ילד שרואה חלק מהדברים באינטרנט ניזוק. אנחנו צריכים להבין שנוצר נזק אדיר לילדים שלנו. אין לי שום שותפות ב'אינטרנט רימון', ומבחינתי שמחר יקומו עוד 30 חברות כאלה. מעניין אותי שילדים לא יראו את מה שרואים היום בגלישה חופשית".

בתור רב שהולך בדרכו של הרב קוק, שאחד מהרעיונות המרכזיים אצלו הוא קידוש החול, אין בעייתיות מבחינה דתית בעצם החסימה הזו?
"קידוש החול, פלורליזם דתי והבנה דתית מעמיקה אינם היתר לאלימות ופריצות. מה הקשר? אתה רוצה להיחשף לדעות שונות? בבקשה. מה הקשר בין זה לבין פריצות?"

זה לא כל כך פשוט, קח לדוגמה את הסיפור החסידי על הרב שמחה בונם מפשיסחה שדווקא בבית זונות פגש את השכינה
"נו באמת, אז נעשה לרבנים סיורים מאורגנים...זה לא רציני".

איזה מסלול מכוון לפי דעתך לרוח התורה?
"זה עניין אישי ואני לא חושב שאני אגיד לאחרים".

באיזה מסלול בחרת?
"מוגן פלוס".

בעייתי מבחינה דתית?

האינטרנט הוא נושא מורכב, שבשנים הבאות ידרוש מהציבור הדתי התמודדות רצינית. גם מי שצורך פורנוגרפיה ואלימות כמו בוטנים צריך להבין שיש אנשים שמעוניינים לחסום תכנים מסוימים, וסיבותיהם עימם. כשהאפשרות השניה היא אוכלוסיות אדירות שמדירות את עצמן מהרשת - ההפסד הוא של כולנו.

מצד שני, גם סינון של הרשת לוקה בחסר. על פי התורה, ייחודו של האדם הוא בחופש הבחירה שיש לו, לבחור גם ברע ולא רק בטוב. חופש הבחירה הוא שמעניק את המשמעות לחייו של האדם. סינון של האינטרנט הוא עוד נסיון לפגוע בחופש הבחירה של האדם ולהצר את צעדיו התודעתיים, ובמובן הזה הוא אנטי דתי או לפחות בעייתי מבחינה דתית.

בהקשר זה צריך לראות את אינטרנט רימון כעוד חוליה בהתמודדות של העולם הדתי עם האינטרנט. נדמה שהשירות החדש עשוי להיות ידידותי וגמיש יותר משירותי החסימה שסיפקו עד כה ספקיות אינטרנט אחרות, ימים יגידו מה תהיה השפעתו.