5 דרכים לנצח באבן-נייר-ומספריים

זה המשחק הראשון שהכרתם, ביפן מחליטים בעזרתו על הדברים הכי חשובים וכמעט בלתי אפשרי לנצח בו באופן קבוע. אלא אם קראתם את הכתבה הזו, כמובן

זהו את המשחק הבא: הוא לא ספורט אולימפי, הוא לא מפתח את הכושר, הממציא שלו לא ראה ממנו אגורה, לא ידוע על אף אדם שהשיג באמצעותו כוח, כסף, כבוד, ראיון עבודה או דייט, ורוב שחקניו מגיעים לשיא הקריירה שלהם בגיל חמש וחצי. אכן – אבן נייר ומספרים.

מלבד להדהים את חבריך סביב שולחן הסעודה אין, לכאורה, סיבה מיוחדת להפוך לאשף אבן-נייר-ומספריים. אלא שהמשחק הזה, שתורת המשחקים לא יודעת לפצח אותו ושאי אפשר לשנן בו רצף של מט בארבעה מהלכים, משאיר אותך לבד, עם היריב ועם ההחלטה ברגע האמת. כך, למעשה, מהווה משחק זה את תמצית אמנות האסטרטגיה: לנצח את היריב עוד לפני שביצעת את המהלך הראשון, או לרמות.

ויותר מכך: לדעת לנצח באבן-נייר-ומספריים זה הדבר הקרוב ביותר ללדעת לנצח את המזל.

1. הכירו את כלל היסוד

ההמלצה של תורת המשחקים לאבן-נייר-ומספריים היא לנקוט ב"תכסיס מעורב", שזה שם מכובד ל"אקראיות מוחלטת” - פשוט לא לחשוב ולשלוף מה שיוצא.

פשוט, אין מה לחשב במשחק הזה. אתם מתמודדים בו מול החלטה רגעית, וכנראה אקראית גם היא, של האדם שמולכם. היתרון הוא שאפשר לדעת מה האדם שמולכם יחליט בכל רגע. צריך רק לקרוא מחשבות. וזה פחות קשה מכפי שזה נשמע. אחרי הכל, המחשבו שלו הן או "אבן" או "נייר" או "מספריים". אם תדעו היכן לבדוק, תוכלו לקרוא אותן. ואם לא, תוכלו לרמות.

2. נצחו בשיטה הקלאסית

כפי שרמזנו שוב ושוב, השיטה הקלאסית והאינטואיטיבית היא לרמות. בדו-קרב המוחות בסרט "הנסיכה הקסומה" מנסה רב המרגלים ויזיני להקיש איזו משתי כוסות היין שמולו מורעלת. הוא מבסס את היקשיו על כל הידוע לו אודות יריבו ווסלי, רעלים, סטטיסטיקה, נפש האדם, דילמת האסיר וסידור הכוסות על השולחן. זה לא עוזר לו, כי ווסלי הרעיל את שתי הכוסות, וויזיני מת בכל מקרה. סליחה על הספוילר.

הרעילו את שתי הכוסות: שלפו את ידכם מאחורי העורף כשהיא קמוצה לאגרוף, וברגע האחרון שנו את צורתה ללמצב הדרוש לניצחון – אבן, נייר או מספריים, חשוב להבחין בצורה שיריבכם שולף מאחורי עורפו, ולקוות שהוא לא עושה לכם את אותו קונץ. המהדרין מזיזים את ידם לאט יותר, כדי שיריבם יבחין באבן ויקדים להכין נייר – רק כדי להיגזר באכזריות על ידי המספריים שהם יוצרים ברגע האחרון.

3. הכירו את תפיסת האסטרטגיה של אגודת אבן-נייר-ומספריים

לפי אגודת האבן-נייר-ומספריים העולמית (לעזאזל, יש דבר כזה!) ניתן, במשחקים בעלי מספר סיבובים מתמשכים, לחזות באיזו מהחלופות יבחר היריב, על בסיס אופיו ומצבו במשחק.

על פי שיטתם, למרות ששלוש האפשרויות שקולות זו לזו, השם של כל אחת מהן גורמים לשחקנים להתייחס אליהן כאל "כלי משחק" שונים, בעלי תכונות שונות. האבן מתקשרת אצל רוב האנשים לכוח ואגרסיביות, לדבר בטוח אך חסר תחכום. אנשים ייטו לשלוף אבנים כמגננה, כאשר הם לחוצים או מפסידים במניין הסיבובים.

המספריים מצטיירים כאופציה התקפית - "שבירה" ו"פגיעה" יותר מאבן – אך גם יותר מתוחכמת. לפי אחת הטענות, מספריים הם הפתיחה הנפוצה ביותר במשחק, ואנשים הבטוחים בניצחונם נוטים להשתמש בה יותר.

נייר הוא המורכב משלושת המהלכים. הוא לא מצטייר ככלי משחית מי יודע מה, והאדם הנורמלי ימעט לבחור בו. באסוציאציית השחקן, תפקיד הנייר הוא בעיקר להגן ממפולות אבנים. לכן, הוא צפוי להופיע אצל יריבים שמשוכנעים שתשלפו עליהם אבן – או אצל גיקים מתחכמים וחובבי ביורוקרטיה.

הנחת המוצא, אם כן, היא שרוב האנשים יפתחו במספריים, וייטו לשלוף אותם לעיתים קרובות יותר משתי האפשרויות האחרונות. כשתתחילו לרסק להם את המספריים הם ישלפו יותר ניירות, כדי לעצור את האבנים שלכם - ואבנים כדי לרסק את המספריים שתכינו כנגד הניירות שלהם. תדירות שליפת האבנים של יריביכם תגבר ככל שהם יווכחו בתבוסתם הקרבה.

עליכם, אם כן, לפתוח עם יותר אבנים, ביניהן לזרוע מספריים, ולשלב את הניירות עם ההתקדמות לקראת הניצחון.

האגודה גם ממליצה על שתי טקטיקות עלבון, שיערערו את בטחונו העצמי של היריב וידחקו בו לפעול לפי התבנית הפסיכולות הפשוטה. הטקטיקה הראשונה מכונה "הכובע המשומש" (אני נשבע, הכל באתר שלהם): אחרי הצלחות, השתמשו במשפטים כמו "ידעתי שזה יהיה המהלך הבא שלך", “לא חשבת לרגע על נייר, מה?” או “הפעם, נסי לחשוב לפני שאת שולפת". ככל שהיריב יאבד מקור רוחו, כך הוא יהיה נתון למניפולציות.

טקטיקת העלבון השניה מכונה "כדור הבדולח": ברגע גורלי בעימות, שניה לפני השליפה, אמרו ליריב "הולך על מספריים, חלאה?”. היריב הלחוץ לא יעז ללכת על מספריים, מה שיהפוך את הנייר לבחירה בטוחה.

4. נסו לקרוא את מחשבות היריב

אל תבססו את חישוב המהלכים על התוצאה. בססו אותם על תווי פניו של היריב. עליהם נכתבות ונמחקות שלוש המחשבות – אבן נייר ומספריים.

בגלל שמדובר במשחק קצר ואינפנטילי, רוב האנשים לא טורחים להשקיע בפני פוקר, ואם תעקבו אחרי העיניים, השפתיים והאף של יריבכם, סביר שתוכלו לזהות תבניות הבעה מעודנות שחוזרות על עצמן לפי בחירת המהלך של היריב, מבלי שהוא עצמו מודע אליהן: האם המבט שלו מקשיח מעט לפני שהוא שולף מספריים? האם הוא משרבב את שפתו התחתונה לפני הנייר?

בהתאמה, הטעו את היריב בשלל הבעות לא רלוונטיות.

5. שדרו מסרים סמויים

"מסרים סמויים” אולי נשמע כמו עניין מורכב, אך למעשה זה לא יותר מסובך מלהניח בקבוקי קורונה על שולחן המגישים באולפן-המונדיאל. ההבדל הוא שבאבן-נייר-ומספריים צריך לעשות את זה באופן קצת יותר אלגנטי.

הקוסם הבריטי דארן בראון הדגים פעם ניצחון במשחק באמצעות "פרסום סמוי" שכזה.

תוך שהוא מזמין מתנדב למשחק ומכין אותו לשליפה, סימן בראון צורת מספריים עם אחת מידיו. הוא עשה זאת באופן מעודן וכאילו אגבי, בשולי מרחב הראיה של המתנדב. הוא דאג שתשומת לבו של יריבו תופנה לדבר אחר – מילותיו – ושהמחווה הפיזית תיקלט על ידי העין אבל לא על ידי ההכרה.

לאחר שהמתנדב שלף מספריים ובראון ריסק אותן עם אבן, הוא הזמין את המתנדב לסיבוב נוסף. כשפנה לקהל בשאלה האם הם מעוניינים בסיבוב הבא לראות אותו מנצח או מפסיד, הוא דאג לסמן בידו נייר במקביל לאמירת המלה "אנצח" ומספריים במקביל ל"אפסיד".

עין היריב ראתה, אבל מוחו לא הבחין. הוא שלף אבן, ובראון שלף נייר – הקהל רצה שהוא ינצח. הוא ניצח באופן דומה גם בסיבוב השלישית.

כדי לכפות על יריבכם את הבחירה שלו באופן לא-מודע שכזה, עליכם להתאמן על הסחת דעתו והעברת המסר הויזואלי באופן לא מודע, בדיוק כפי שקוסם מתאמן על הסחת דעת במהלך להטוט, כי זה בדיוק מה שזה. אבל זה שווה את ההשקעה. זה יתחיל בלכפות על מוחם של אנשים את רצונכם במשחק אבן-נייר-ומספריים. חישבו לאילו מקומות מעניינים זה יכול להגיע.

עוד בלייף האקר

איך להצליח במבחנים
8 דרכים לנהל את הבוס שלכם
איך לנפץ מחסומי כתיבה
(לארכיון לייף האקר)

יש לכם שאלות? טיפים? דברו איתנו.