נחיל ענק בדרך לאזורנו: ישראל נערכת למכת ארבה

כאילו שהקורונה לא הספיקה לנו, צצה לה בשבועות האחרונים עוד מכה אפשרית - ארבה. יותר מ-42 מיליון אפריקאים מצויים בסכנת רעב מיידית מאז החלה מתקפת הארבה הנוכחית שהיא הגרועה ביותר זה עשורים. האם הם יגיעו לארץ ואיך זה ישפיע עלינו? פרופ' אמיר אילי עם התשובות.

"מדובר בתהליך שהתחיל פחות או יותר בחורף 2018, כשסדרה של סופות באוקיינוס ההודי גרמו לגשמים באזורים שבדרך כלל חריג שיורד בהם גשם, כמו המדבריות של ערב הסעודית וחופי הים האדום", מסביר אילי. "זה גרם לתנאים טובים להתפתחות והתרבות של הארבה, ולכן משנה לשנה המספר התעצם באופן חריג. בנוסף, המצב הפוליטי בתימן ובסומליה (שם היה המוקד של הארבה) לא אפשר מעקב אחרי ההתרבות החריגה הזו, וזה רק הקצין את המצב. מאזור הים האדום הנחילים המשיכו לנדוד אל שני צדדיו: צד אחד הוא אפריקה; קניה, אתיופיה, אוגנדה – שלא ראתה כמעט אף פעם ארבה. מהצד השני: איראן – שהיא אזור שבו ארבה נוהג להתרבות – ומשם לפקיסטן, הודו, ומדברים עכשיו שגם יגיע לסין אפילו. הדור הקיצוני שאנחנו רואים עכשיו התחיל במהלך חודשי ינואר-פברואר, והדור הבא שאנחנו צופים יהיה ביוני-יולי. מכת ארבה בחודשים יוני-יולי הם זמן רע מאוד עבור החקלאים באפריקה, כיוון שזה הזמן שבו אוספים את התבואות. לכן מצב זה חושף את האפריקאים לסכנת רעב".

האם הנחיל יגיע לארץ?

"יתכן ונחיל הארבה לא יגיע לארץ. המודלים שלנו מסתמכים על מזג האוויר בעיקר, על רוחות עליהן מגיעים הנחילים של הארבה. המקום המערבי ביותר אליו יגיעו הנחילים יהיה, במקרה הקיצוני, ירדן".

"אם מנתקים את התופעה של הארבה מהצד הכלכלי-חקלאי, היא כשלעצמה תופעה מדהימה", מוסיף אילי. "כשאין מכת ארבה, החגבים האלה נמצאים במה שאנחנו קוראים 'מופע יחידני', לא להקתי. התופעה הזו של המעבר בין שני המצבים מושפעת מהסביבה: החיה משתנה לחלוטין כתלות בצפיפות שלה. החגב שאפשר לראות בגינה לבד, הופך לחיה שונה לגמרי כאשר מתנהל בתוך להקת הארבה".