האם ממתקים משפיעים על דמנציה? המחקר שבדק את הקשר המפתיע
מחקר תצפיתי היסטורי שנערך בבריטניה מצביע על קשר מפתיע בין צריכת סוכר מוגבלת בשנות החיים הראשונות לבין סיכון מופחת לפתח דמנציה בבגרות. פרופ' איתן פרידמן מאסותא רמת החייל הגיע לאולפן "העולם הבוקר" בכדי להסביר את ממצאי המחקר, האם ישנה קורלציה של ממש בין סוכר לבעיות נוירולוגיות ועד כמה ראוי להגביל אכילת ממתקים בילדות. צפו בקטע המלא
מחקר תצפיתי היסטורי שנערך בבריטניה מצביע על קשר מפתיע בין צריכת סוכר מוגבלת בשנות החיים הראשונות לבין סיכון מופחת לפתח דמנציה בבגרות. המחקר בדק את ההשפעות ארוכות הטווח של תקופת קיצוב הסוכר במדינה, בין השנים 1945 ל-1953. לדברי פרופ' איתן פרידמן, מנהל המכון הגנטי לגילוי מוקדם באסותא רמת החייל, הממצא המרכזי הוא שמי שנולד באותה תקופת הזמן, או שהיה בשנתיים הראשונות לחייו, הסיכויים שלו לפתח דמנציה בזקנתו היו פחותים מהרגיל.
עם זאת, פרידמן מדגיש את החשיבות בפרשנות זהירה של הממצאים, ומבהיר כי אין להסיק מהם מסקנות נחרצות. "המחקר הוא לא מחקר התערבותי, הוא מחקר תצפיתי ומבוסס על היסטוריה", הוא מסביר בריאיון ל"העולם הבוקר", ומשמעות הדבר היא שהמחקר מצביע על קשר סטטיסטי ולא על סיבה ותוצאה באופן ודאי. לכן, הוא מזהיר מפני הסקת מסקנות פשטניות שעלולות להטעות. "להגיד משפט כמו 'סוכר גורם לאלצהיימר' - זו הטעיית הציבור", הוא קובע באופן חד משמעי.
כתבות נוספות מהמסך:
אם כך - נשאלת השאלה: כמה ממתקים ילד צריך לאכול ביום? לדברי פרידמן - כמה שפחות. הוא הסביר את ההיגיון מאחורי המלצתו וסיפק מבט מאוזן על מקומו של הסוכר בתזונה: "סוכר הוא לא מזון בריא. הוא מזון שמכיל הרבה 'קלוריות ריקות'; צריך להגביל אותו, בטח סוכר שהוא אולטרה-מעובד, אבל הוא לא השטן בהתגלמותו".
מעבר להמלצה על הגבלה, פרידמן מציע להורים לאמץ גישה רחבה יותר, המתמקדת בבניית הרגלי אכילה בריאים לטווח הארוך. הוא מייעץ לנהל משא ומתן עם הילדים במקום להיכנס למאבקי כוח, מתוך הבנה שתזונה נכונה אינה בנויה על איסורים גורפים. לדבריו, המפתח הוא תזונה מאוזנת והימנעות מקיצוניות, הן בצריכת סוכר והן במזונות אחרים

