מחקר חדש קובע: אנשים עם הפרעות קשב וריכוז מתמודדים היטב עם הסחות דעת

ממצאים מפתיעים מממחקר שנערך באוניברסיטת תל אביב מראים כי בניגוד לתפיסה הרווחת, מוחם של אנשים עם הפרעות קשב וריכוז פועל באופן שונה, ומאפשר להם להפחית טעויות ולבצע משימות נכון וקצר יותר דווקא כשיש הפרעות סביבתיות. פרופ' איתן פרידמן סיפר בריאיון ל"העולם הבוקר" על מערך הניסוי והלקחים שאפשר להפיק ממנו. צפו בקטע המלא

זמן צפייה: 02:04

מחקר חדש מאוניברסיטת תל אביב מציג ממצא מפתיע שסותר את התפיסה הרווחת: אנשים עם הפרעות קשב וריכוז (ADHD) מתמודדים טוב יותר עם הסחות דעת. פרופ' איתן פרידמן - מנהל המכון הגנטי לגילוי מוקדם באסותא רמת החייל - התארח באולפן "העולם הבוקר" ופירט את מתודולוגיית המחקר הישראלי. לדבריו, במחקר הזה לקחו חלק שתי קבוצות סטודנטים באוניברסיטה – קבוצה אחת עם הפרעת קשב וריכוז מאובחנת, וקבוצת ביקורת ללא ההפרעה. שתי הקבוצות התבקשו לבצע מטלות, תחילה בתנאי שקט ולאחר מכן בסביבה עם הסחות דעת. "מסתבר שהקבוצה שהיה להם ADHD ביצעו פחות טעויות, עשו מטלות יותר קצר ויותר נכון כאשר היו הפרעות", הסביר.

ההסבר המדעי מאחורי התוצאה המפתיעה הזו מתמקד בהבדל מהותי באופן הפעולה המוחי. לדברי פרידמן, הפרדיגמה המקובלת כיום במדע גורסת כי מוחם של אנשים המתמודדים עם הפרעת קשב וריכוז פועל באופן שונה. "המוח שלהם עובד ברמה אחרת - לא רמה יותר טובה, ברמה אחרת של התעוררות מאשר אנשים רגילים", הוא מדגיש. השוני הזה ברמת העוררות הוא הגורם המכריע שמוביל לשיפור בתפקודם תחת לחץ. מהנתונים עולה שכאשר אנשים עם ADHD נחשפים לגורמי לחץ או להסחות דעת, כפי שהיה בניסוי, תפקודם משתפר. תופעה זו עומדת בניגוד לתגובתם של אנשים ללא ההפרעה, שאצלם אותם תנאי לחץ בדיוק גורמים לירידה בביצועים. לכן, מה שנחשב בדרך כלל לחסרון הופך בתנאים מסוימים ליתרון תפקודי.

המשמעות של מחקר זה חורגת מגבולות המעבדה, והיא מהווה קריאה לבחינה מחודשת של התפיסה הציבורית והמקצועית כלפי הפרעת קשב וריכוז. הממצאים מאוניברסיטת תל אביב מאתגרים את הראייה המקובלת של ADHD כליקוי בלבד, ומציגים תמונה מורכבת יותר: מה שנתפס כחיסרון בסביבה שקטה, עשוי להתגלות כיתרון בסביבה רווית הסחות דעת. ההבנה כי מוחם של אנשים עם ADHD פועל ברמת עוררות שונה, וכתוצאה מכך תפקודם משתפר תחת לחץ, פותחת פתח לשינוי פרדיגמה. במקום להתמקד אך ורק בנטרול קשיים, הבנה זו מדגישה כי בתנאים מסוימים, המתמודדים עם ההפרעה עשויים להפגין ביצועים עדיפים, ומעלה את הצורך להכיר גם ביתרונות הפוטנציאליים הנלווים לאופן פעולה נוירולוגי שונה זה.