ההשפעה הבלתי מודעת בקלפי: "יש משקל גבוה למראה, לגובה ולקול"
בזמן שמצביעים בטוחים שבחירתם מבוססת על אידיאולוגיה, תהליכים פסיכולוגיים מפעילים תפיסות קדומות שמשפיעות על ציבור המתנדנדים. ד"ר לירז מרגלית, חוקרת התנהגות בעידן הדיגיטלי, הסבירה על התופעה בתוכנית "העולם הבוקר": "נכנסת איתנו לקלפי"
בעוד שמצביעים רבים משוכנעים כי החלטתם בקלפי מבוססת על שיקולים ענייניים ואידיאולוגיים, תהליכים פסיכולוגיים לא-מודעים מעניקים משקל מכריע דווקא לנתונים פיזיים — בייחוד בקרב ציבור המתנדנדים. ד"ר לירז מרגלית, חוקרת התנהגות בעידן הדיגיטלי, סיפרה בתוכנית "העולם הבוקר" כי גורמים כמו גובה, קול ומראה חיצוני מפעילים תפיסות קדומות שגוברות לעיתים מזומנות על ניתוח רציונלי של מצע פוליטי: "יש משקל גבוה למראה, לגובה ולקול יותר ממה שמישהו מוכן להאמין", אמרה.
סיפורים נוספים מהמסך:
- לראשונה בישראל: נפגעי פוסט-טראומה יטופלו באמצעות אקסטזי
- "אני לא אימא מתעללת": המשפיענית מגיבה לביקורות סביב הסרטון שהסעיר את הרשת
- לקוחות "שיין" החזירו פריטים - אך הכסף לא חזר: "אין עם מי לדבר"
אחד מהגורמים המשמעותיים ביותר לתפיסת סמכותיות הוא תדר הקול, נושא שיועצי תקשורת ומנהלי קמפיינים מנסים להנדס כדי לשדר ביטחון ועוצמה. מקרה בוחן ישראלי בולט לכך הוצג בסרטון תעמולה משנת 2015, שבו יצחק הרצוג הופיע כשהוא מביט ישירות למצלמה, אך במקום קולו הטבעי, דובב קולו לקול נמוך ועמוק יותר בניסיון ליצור רושם פיקודי וסמכותי יותר.
לצד תדר הקול, גם לפקטור הגובה קיים יתרון אלקטורלי וניהולי מובנה בזירה הבינלאומית. לדברי ד"ר מרגלית, בעוד שהמראה החיצוני מכריע את הכף בקרב מתנדנדים, מצביעים בעלי שיוך מפלגתי חזק פועלים אחרת: "אנשים בעלי זהות מפלגתית מובהקת יישארו נאמנים למפלגה שלהם גם כשהיא מאכזבת אותם".
שכן, המחקרים מצביעים על היכולת של נוכחות אישית לפצות על נתונים פיזיים - ואותן השפעות תודעתיות אלו ממשיכות לפעול על הבוחר ברמה הסמויה מן העין. על כך הוסיפה ד"ר מרגלית: "התחושה הזאת נכנסת איתנו לקלפי".