"חשבתי שזה ארון עוגות שנפל - פתאום אני רואה את כל החנות על הרצפה"
תמר קמה ורון כהן, שני עובדים בני 16, היו במטבח האחורי של המאפייה בירושלים כשמרפסת קרסה על חזית החנות וגבתה את חייו של בארי לויט ז"ל בן ה-80, לקוח קבוע. במשך 20 דקות השניים היו לכודים בהריסות עד שחולצו, ובריאיון ל"העולם הבוקר" הם משחזרים את רגעי האימה ותחושת הנס: "חמש דקות לפני כן עשיתי שיחת טלפון מחוץ לחנות, ממש בכניסה". צפו בקטע המלא
אסון קריסת המרפסת בירושלים: תמר קמה ורון כהן, שני עובדים בני 16 במאפיה בעיר, היו במטבח האחורי של העסק כשחייהם ניצלו בנס. ברגע אחד, מרפסת מהבניין שמעל קרסה ישירות על חזית החנות, וקברה תחתיה את אזור הישיבה. "פתאום שמענו כאילו פיצוץ", מתארת קמה בריאיון ל"העולם הבוקר" את רגעי האימה הראשונים, "אנחנו מסתכלים, הכול קרס, הכול אבק". "המרפסת קרסה בדיוק על המקומות ישיבה של החנות", הוסיף כהן, "חמש דקות לפני כן עשיתי שיחת טלפון מחוץ לחנות, ממש בכניסה". האירוע גבה את חייו של בארי לויט ז"ל בן ה-80, נשוי ואב לשלושה ילדים.
ההבנה של מה שהתרחש חלחלה באיטיות. בתחילה, מספר כהן, הוא לא הבין את גודל האסון: "חשבתי שזה ארון עוגות שנפל, איזה משהו קטן. פתאום אני מסתכל, אני רואה כאילו את כל החנות על הרצפה". השניים נלכדו במטבח האחורי, מנותקים מהעולם החיצון, כשהדלת חסומה לחלוטין. במשך כ-20 דקות של פחד ואי-ודאות, כל מה שיכלו לעשות הוא להקשיב למהומה שבחוץ. "שמענו צעקות, כאילו יש פה פצוע", משחזרת קמה. כשהחלו אנשי ההצלה לצעוק ולשאול אם יש מישהו בפנים, הם צעקו בחזרה בכל כוחם: "כן כן, אנחנו פה, תוציאו אותנו".
כתבות נוספות מהמסך:
כוחות החילוץ הצליחו לפרוץ דרך חלון המטבח ולשלוף את השניים אל מחוץ להריסות. אך תחושת ההקלה על הישרדותם התנגשה במציאות הטרגית שהתגלתה בחוץ, עם היוודע על דבר מותו של לויט - לקוח קבוע ואהוב שהגיע למאפייה מדי יום. האובדן היה אישי וכואב עבור העובדים הצעירים שהכירו אותו היטב. לצד הזעזוע מהמוות המיותר, כהן מסכם את תחושת ההצלה הפרטית שלהם: "ברוך השם קרה לנו נס גדול. הקדוש ברוך הוא ואנחנו יצאנו בריאים".