"כל כך קשה לראות אבא נפרד מאשתו ושתי בנותיו - זה אפילו החמאס הבין"

שנתיים שבהן נלחמה וזעקה סילביה קוניו למען החזרת שני בניה - דוד ואריאל - הגיעו לסיומן בשבוע שעבר, כשאלו שבו הביתה בעסקה. בריאיון ל"העולם הבוקר", סיפרה קוניו על ההתרגשות הראשונית ("אין לי מילים, וואו, כל הגוף רועד - השמחה יוצאת מכל מקום"), השיחה בהפתעה מבניה לפני השחרור ("הם זכרו את הטלפון של אמא - ופתאום ראיתי אותם בריאים ושלמים ולא האמנתי שהם מדברים איתי, ולצידם החמאסיק; ירד לי כל הלחץ סוף סוף") ומה שסיפרו לה על שהותם בשבי ("אריאל ניסה לעשות כל מיני תרגילים במתמטיקה, ולשיר לעצמו ולצייר שהוא מאוד אוהב וזה מה שהעביר לו את הזמן").

כתבות נוספות מהמסך:

• "כשאתה מחבק אותו, אתה לא מרגיש כלום, רק הלב פועם - אי אפשר להוציא מילה"
• "זה לא מצב שמישהו הלך לאיבוד וכולם מחפשים. יש פה הסכם"
• אביו של גיא גלבוע דלאל: "מתחילים לגלות לאט-לאט את הנזקים של השבי הארוך והקשה"

עוד סיפרה קוניו על הקשיים שחוו ("בלי אוכל, חום אימים, יש להם שריטות וכל מיני דברים בגוף - אבל הם פחדו עלינו בכלל, על מה עלה בגורלנו"), הפרידה הכואבת של דוד קוניו מאשתו ובנותיו ב-7 באוקטובר ("אפילו החמאס אמר שכל כך קשה לראות אבא נפרד מאשתו ושתי הבנות שהיה באמת קשה שלוש שעות") והמסע שלהם מכאן והלאה ("יהיה בסדר - ברור שיהיה בסדר - כי מאמיטה שלהם איתם כדי להחזיק אותם ולחבק אותם").