ליטל ובן זוגה האיראני מחפשית מקום לממש את הזוגיות שלהם

היא ישראלית, הוא איראני ושניהם פשוט התאהבו ממבט ראשון, מבלי לחשוב על ההשלכות ועל כל הקשיים שיהיו בעקבות אהבתם. ליטל בן חיים הישראלית ווינס האיראני לא יכולים לחזור לאיראן או לישראל ובינתיים נמצאים בקפריסין בתקווה למצוא במהרה מדינה שתקלוט אותם מבלי שאהבתם תהיה להם למחסום.

"הכרנו באירוע קמפינג בסימן שלום במזרח התיכון, בדרום טורקיה. לאירוע הגיעו אנשים ממדינות המזרח התיכון וביניהם ישראלים ואיראנים. התאהבנו ממבט ראשון" מספרת בן חיים. "אנחנו בקפריסין כבר שנה וחצי. החלטנו לשתף את הסיפור שלנו ולבקש עזרה בכדי לשנות את המצב הזה. פתחנו קמפיין מימון ובעזרת התרומות שנקבל, נוכל להתקשר עם עו"ד כדי להשיג אזרחות אחרת, לממן צרכי מחייה בסיסיים ולמצוא מקום מגורים. הקמפיין כבר פעיל וניתן לתמוך בנו דרכו. אנו גם מציעים שם עבודות יד שאנו מכינים מחומרים טבעיים. אנו מקווים גם שעם חשיפת הסיפור שלנו נגיע לאנשים שיכולים ורוצים לעזור לנו. אנחנו מתכננים להתחיל לתעד בצילומי וידאו את מסע החיים שלנו.

" היינו הומלסים במשך עשרה חודשים. בזמן הזה קרו לנו דברים מסכני חיים ולמען ביטחוננו האישי תמיד היינו יחד, נושאים את כל המסמכים והתרמיל עלינו. כרגע יש לנו חדר לגור בו באחד הכפרים באופן זמני. אנחנו לא מתפרנסים ואנחנו חיים מליקוט ומתרומות מזון מעמותות הומניטריות. אנחנו רחוקים מאוד מהעיר וזה מקשה עלינו. כשהיינו הומלסים בניקוסיה, התנדבנו כל שבוע בפרויקט הצלת מזון מהשוק וחלוקה לנזקקים וזה היה מקור המזון העיקרי שלנו. אנחנו בתנאי הישרדות אבל אנחנו נשרוד. מקווים שהמצב הנוכחי ישתנה לטובה בקרוב. היום אנחנו מבקשי מקלט בקפריסין, במציאות יומיומית קשה מאוד. אסור לנו לעבוד ואנחנו לא נתמכים על ידי הרווחה. הטיפול בבקשה לפליטות יכול לקחת שנים ואנו מחפשים פתרון אחר כדי שנוכל להתחיל חיים נורמליים במדינה אחרת, שתקבל אותנו כפי שאנחנו.

"המשפחות שלנו תומכות בזוגיות שלנו, אנחנו מדברים איתם בשיחות וידאו. אמא שלי הגיעה לבקר אותנו כאן בקפריסין ואהבה מאוד את וינס כשראתה כמה הוא אדיב וטוב לב".