מחדל התורים - חלק א: כמה זמן ייקח לכם לקבוע תור לרופא מומחה?
מי מאיתנו לא נזקק מדי פעם לביקור אצל רופא מומחה, רופא עיניים, רופא עור או אורתופד. אבל כשמגיע הרגע הזה מתברר כי המצב ממש לא מעודד וזמני ההמתנה לתורים - ארוכים באופן יוצא דופן, שלא לומר מייאשים. מי שחשב שיוכל לקבוע תור לבעיה דחופה ותוך ימים אחדים יתקבל אצל הרופא, צפוי להתאכזב | המשך התחקיר בימים שלישי ורביעי ב"עולם הבוקר"
אז עד כמה המצב חמור? בדקנו. בקופת חולים כללית ניסינו לקבוע תור לרופא עור וקיבלנו תור ראשון בחודש מאי, כך גם בקופת חולים מאוחדת כשקבענו תור לרופא אף אוזן גרון. ואם שם היינו צריכים לחכות חודשיים, אז שימו לב כמה כמה זמן תחכו לרופא אורתופד בבאר שבע בקופת חולים מכבי – לא פחות משלושה חודשים עד יוני. התור לרופא עיניים בקופת חולים לאומית נקבע לאי שם בחודשים יולי אוגוסט. מי שירצה לקבל תור חלופי מוקדם יותר, יוכל לנסוע לכפר קאסם.
גם מנתוני משרד הבריאות עולה תמונה דומה כך למשל לתור לרופא אורתופד בירוחם או בדימונה –תיאלצו להמתין לא פחות מ-74 ימים! חודשיים וחצי. לתור לרופא עור באשקלון תיאלצו להמתין רק 50 יום. עוד עולה מהדו"ח כי זמני ההמתנה הארוכים במיוחד נמדדו בעיקר בפריפריה ובדרום הארץ.
כתבות נוספות מתוך "העולם הבוקר":
- "זה עניין שלי, אף אחד לא יכול להגיד לי איך להתנהג"
- שאלות/תשובות עם הדייל תומר בוקובזה
- בדרך לחופה: הזוג ששרד תאונת דרכים קטלנית כנגד כל הסיכויים
למחדל הזה של הרפואה הציבורית יש גם מחיר. מתברר כי בשנת 2021, 35% ויתרו על טיפול בגלל זמני המתנה, כך עולה ממחקר של מכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל, העוסק בזמני המתנה לרפואה בקהילה. כמו כן, 51% מהם התייאשו והחליטו לפנות לקבלת שירות פרטי. עוד נתון מטריד שעולה מהמחקר - 75% הסכימו כי יש צורך להפעיל קשרים כדי לקבל טיפול טוב ומהיר יותר.
זמן ההמתנה הממושך לרופאים יועצים בקהילה הוא הסיבה השכיחה ביותר לפנייה לרפואה יועצת פרטית, רפואה שכמובן עולה הרבה יותר ואינה נגישה לכלל האוכלוסיה. לכן לא מפתיע ששיעור ההוצאה הפרטית לבריאות בישראל חריג, ומעיד על חוסר האמון של הציבור במערכת הציבורית וביכולת שלה לתת מענה בשעת הצורך.
אם זה לא מספיק אז הדעה הרווחת במערכת הבריאות היא כי המצב עלול להחמיר עוד יותר לנוכח מספר הרופאים בישראל, והיעדר תקציב מספק. ע"פ דו"ח ה – OECD בישראל מועסקים רק כ-3.3 רופאים לאלף איש, נמוך מהממוצע במדינות המפותחות, ובמדינות כמו אוסטריה וספרד למשל הממוצע הוא כ-5 רופאים לאלף נפש. הרפורמה של משרד הבריאות שקבעה כי מוסדות מסוימים בחו"ל לא יהיו עוד מוכרים בישראל לצורך קבלת רישיון לעיסוק ברפואה, ולכן בוגריהם לא יוכלו לעבוד כרופאים כאן בארץ, רק תחמיר את המצב.
ד"ר עדי ניב-יגודה, מומחה למדיניות בריאות, מדגיש כי "אדם שצריך רופא עיניים, רופא אף אוזן גרון, רופא עור או אורתופד לא יכול להמתין את פרקי הזמן הבלתי סבירים האלה. הוא צריך את האבחון פה ועכשיו, ולפעמים אנחנו יכולים לראות מצבים של הידרדרות כתוצאה מאותה המתנה". עוד הוא מוסיף כי "מדינת ישראל מפרה מדי יום את ההתחייבות שלה כלפי הציבור, ההתחייבות בחוק ביטוח בריאות ממלכתי לספק זמני המתנה סבירים ובמרחק סביר. בעיית התורים רובה ככולה נובעת מחוסר תכנון של כוח אדם באופן שיתאים לצרכים המתפתחים של האוכלוסייה בראייה לאומית ארוכת טווח".
בימים אלה ממש אמור להיות מאושר תקציב המדינה ובתוכו גם תקציב משרד הבריאות, ומי שציפה לבשורות גדולות כנראה צפוי להתאכזב. כל שנותר הוא לקוות שבכל זאת מי שצריך לקבל את ההחלטות יתעשת, ואנחנו נתפלל שלא נזדקק לבקר יותר מדי אצל רופאים.
תגובת משרד הבריאות: ישנו מחסור משמעותי ברופאים המביא לתורים מתארכים ברפואה היועצת. המשרד פועל לפתרונות הן לטווח הארוך והן לטווח הקצר ובנוסף פועל להגדלת תקציבים למימון תקני התמחות וצעדים נוספים לייעול אופן השימוש בשירותי הרפואה היועצת.