בעקבות סיפורו של מיקי ברקוביץ': הכירו את זן הדמנציה הקשה
חשיפת משפחתו של כדורסלן העבר בדבר התמודדותו עם דמנציה מסוג "לואי בודי" העלתה את המודעות למחלה הנדירה. פרופ' איתן פרידמן סיפר בריאיון ל"העולם הבוקר" על חמישה צעדים באורח החיים להפחתת הסיכון לחלות בה, והזהיר מפני טיפולים ללא ערך קליני: "אין שום ערך למולטי-וויטמינים ולתא לחץ". צפו בקטע המלא
חשיפת משפחתו של כדורסלן העבר מיקי ברקוביץ' בדבר התמודדותו עם דמנציה מסוג "לואי בודי" העלתה השבוע את המודעות הציבורית למחלות קוגניטיביות והתמודדותם הקשה של בני המשפחה עם אלו.
בריאיון ל"העולם הבוקר", סיפר פרופ' איתן פרידמן - מנהל המכון הגנטי לגילוי מוקדם באסותא רמת החייל - כי התהליך התודעתי שעוברת החברה כיום מזכיר את השינוי ביחס למחלות אחרות בעבר: "לפני 40 שנה לא היית אומרת את המילה סרטן... היום אנחנו מדברים על זה, זה לא נהפך לטאבו".
כתבות נוספות מהמסך:
בצד ההיבט הציבורי, מבחינה רפואית מדובר במחלה בעלת מאפיינים ייחודיים השונים מאלצהיימר קלאסי. כפי שמציין, "גופיפי לואי התגלו ב-1912 במעבדה על ידי לואי, שעבד במעבדה של אלואיס אלצהיימר". המחלה מתבטאת בתסמינים ספציפיים הכוללים תנודתיות קוגניטיבית, הפרעות שינה וקצב הידרדרות משתנה. זה מדגיש כי "אין היום שום אמצעי להעריך כאשר מישהו מתחיל לגלות סימנים מה יהיה קצב ההידרדרות", דבר המציב אתגר טיפולי ונפשי מורכב.
אז מה הצעדים שיכולים להפחית את הסיכון לחלות בדמנציה? לדברי פרידמן, מדובר בין היתר בחמישה פעולות פשוטות: "להתמיד בפעילות גופנית, להימנע מעישון, לטפל בכולסטרול, יתר לחץ דם וסוכרת". מעבר לחמשת הצעדים הללו הנוגעים לאורח החיים, פירט גם המומחה על גורמים סביבתיים ובריאותיים נוספים המשפיעים על הסיכון להתפתחות המחלה, ובהם זיהום אוויר וירידה בשמיעה.
לצד הפעולות המוכחות לשמירה על בריאות המוח, פרידמן מדגיש את החשיבות שבהסתמכות על רפואה מבוססת ראיות בלבד ומזהיר מפני פתרונות שווא נטולי כיסוי מחקרי. בדבריו הוא מנפץ מיתוסים נפוצים ומבקש להזהיר את הציבור מפני הוצאת משאבים על טיפולים יקרים שאינם נתמכים במחקר רפואי. "אין שום ערך למולטי-וויטמינים, ולתוספי תזונה, ולטיפול בתא לחץ. אין שום ערך מוכח קליני", אמר.

