"הפחד הוא כל כך קיצוני - כמה אני כבר רוצה להפסיק לפחד"
יום השנה לציון טבח ה-7.10 מתקרב ו-48 חטופים עדיין נמצאים בשבי החמאס. בריאיון ל"העולם הבוקר" סיפרה מכבית מאייר - דודתם של החטופים גלי וזיו ברמן - על התחושות לנוכח הזמן שעובר ("העצב אין לו סוף, והמלחמה הזאת לא מסתיימת"), החשש לחייהם של גלי וזיו ("כל פיצוץ כזה והלב שלנו מחסיר פעימה") והתקווה שהמשפחה תולה בממשל טראמפ ("אף אחד לא מיישיר אלינו מבט"). צפו בקטע המלא
כשעוד יום שנה לציון טבח השבעה באוקטובר מתקרב, 48 חטופים עדיין נמצאים בשבי החמאס. בריאיון ל"העולם הבוקר" סיפרה מכבית מאייר - דודתם של החטופים גלי וזיו ברמן - על התחושות לנוכח הזמן שעובר ("זה אומר שעוד חגים חולפים, עונות השנה מתחלפות, הימים עוברים והפחד נהיה רק יותר קיצוני. העצב אין לו סוף, והמלחמה הזאת לא מסתיימת"), החשש לחייהם של גלי וזיו ("כמות כלי המלחמה שחלפו על פנינו וקולות הפיצוצים - כל פיצוץ כזה והלב שלנו מחסיר פעימה").
כתבות נוספות מהמסך:
- "אני חולם על עמרי. יש חלומות משמחים, אבל לפעמים אני מתעורר מבכי"
- תלמיד חנק בחבל את חברו לשכבה - וגרם לו לאבד הכרה: "הביא את החבל בתיק על מנת להרוג"
- "הם הגדירו אותו כמסוכן - כשהוא בעצם הקורבן בכל הסיפור הזה"
עוד שיתפה מאייר בחוסר הידיעה על מצבם הפיזי של אחייניה ("כפי שראיתם את אלון אהל ולפניו אביתר, גיא, רום - זאת תמונת מראה שלנו, ככה הם נראים, האהובים שלנו") והתקווה שהמשפחה תולה בממשל טראמפ ("התקווה היא רק שם - אנחנו במשך שבוע ישבנו מול מעונו של ראש הממשלה, הקמנו לו שם מאהל כמו הומלסים ולא זכינו לשום מענה או חמלה - אף אחד לא היישיר אלינו מבט").



