"בפעם הראשונה שראיתי אותו, הוא היה מכוסה בסדין ומלא רופאים עליו"

סער ואדל עברו לגור ביחד שבוע לפני השבעה באוקטובר, ואפילו תכננו להתחתן, עד שחייהם השתנו מן הקצה אל הקצה. סער גויס למילואים, ובדצמבר 23 הוא נפצע אנושות מפגיעת RPG בעזה. במשך כמעט שנתיים אדל לא עזבה אותו לרגע, תמכה בו והאמינה שיחד הם יצליחו להתגבר על הכול: "אמרתי לאנשים הקרובים שיתנו לי להגיע לתחתית, רציתי להתכונן לגרוע מכל, ומשם נעלה. היה לי ברור ב-100% שאני הולכת לדחוף אותו קדימה כל הזמן".

כתבות נוספות מתוך "העולם הבוקר"

• "הנהג אמר שאני לא יכולה להיכנס לאוטובוס בגלל איך שאני לבושה"
• האתר הישראלי הידוע נכנס לרשימה עולמית שלא מומלץ להיכלל בה
• מחוברים: האם בקרוב בכל הטיסות יהיה Wi-Fi בחינם?

עוד סיפרה אדל, כשאהובה לצדה, על ההתרגשות משחרורו של סער ("זה לא סוף הדרך, אבל זה סיום של פרק מאוד משמעותי. אנחנו חוזרים אחרי שנתיים הביתה, והפעם חוזרים לבית המשותף שלנו. נאחזתי בדירה הזאת כי האמנתי שהוא יחזור"), על הימים שאחרי הפציעה של סער ("אמרו לנו שצריך לראות שהוא שורד את הלילה, כי מעבר לזה שהוא נפצע בראש בצורה מאוד קשה, הוא גם איבד עין, היו רסיסים חודרים בשאר הגוף, הייתה סכנה של פגיעה בעמוד השדרה. היו פגיעות מאוד נרחבות, כל פעם אמרנו לנו להסתכל על הרגע הבא") ועל התקווה ("אנחנו כל הזמן מציבים את הפרק הבא ואנחנו לא מוותרים. סיכמנו בינינו שמתחילים מאפס ולא מתייאשים מזה, ממשיכים חזק קדימה").