לא צריכים פרטנר: למה אנשים שמבלים לבד מרוצים יותר מהחיים?

אנשים רבים מציגים ברשתות החברתיות דייטים עם עצמם. ד"ר לירז מרגלית, חוקרת התנהגות בעידן הדיגיטלי, הציגה בריאיון לתוכנית "העולם הבוקר" מה עומד מאחורי המגמה הוויראלית - ומדוע יש אנשים שגם חוששים ממנה: "יש אנשים שלא מסוגלים להיות לרגע לבד - וזה יושב על חרדה"

צילום תמונה ראשית: מיכאל גלעדי, פלאש 90
זמן צפייה: 02:11

תופעה חדשה וסוחפת, בילוי עצמי, צברה תופסת תנופה רבה ברשתות החברתיות בה צעירים מצלמים את עצמם מבלים בדייטים אישיים עם עצמם במקומות שונים. ד"ר לירז מרגלית, חוקרת התנהגות בעידן הדיגיטלי, סיפרה בריאיון לתוכנית "העולם הבוקר" על המתרחש מאחורי התופעה לעומק: "יש הבדל מאוד משמעותי היום בספרות בין בדידות לבין מילה שאנחנו קוראים לה 'סוליטוד'". לדבריה, בעוד שבדידות היא תחושת מחסור כואבת שאינה תלויה בהכרח בנוכחותם של אחרים, ה"סוליטוד" מייצגת בחירה מודעת ומעצימה לשהות בכיף ובשקט עם עצמנו. "בדידות זאת חוויה נפשית, בעוד ש'סוליטוד' היא החוויה של ללכת לבד," הסבירה והדגישה כי היכולת לצאת ולבלות באופן עצמאי היא ביטוי לחוויה חיובית ולא למצוקה חברתית.

סיפורים נוספים מהמסך:

בנוסף, הדגישה ד"ר מרגלית כי הקושי הקיים אצל חלק מהאנשים לשהות אפילו פרק זמן קצר ללא חברה או ללא נוכחות של אחרים אינו עניין מקרי בלבד, אלא תופעה המצביעה על מורכבות נפשית עמוקה. ד"ר מרגלית סיכמה את התופעה ואת המקור הנפשי שעומד מאחוריה באופן חד-משמעי ונחרץ: "יש אנשים שלא מסוגלים להיות לרגע לבד - וזה יושב על חרדה".

שכן, היכולת ליהנות מחברת עצמנו מבלי להזדקק למסיחים חיצוניים או לאישור מתמיד מהסביבה מאפשרת לפתח עצמאות רגשית וחוסן נפשי גבוה, ומבטיחה כי מקור האושר והנינוחות יתבסס על תחושה פנימית יציבה שאינה תלויה בגורמים חיצוניים.

אימוץ תרבות ה"סוליטוד" בחיי היומיום אינו דורש שינוי דרמטי, אלא נבנה מצעדים קטנים. יציאה עצמאית לקפה, לצפייה בסרט בקולנוע או לטיול בחוף הים אינה סמל למסכנות, אלא ביטוי של אהבה עצמית וביטחון פנימי.