סיפורו של האיש ששרד שבועיים בג'ונגל לבד
יוסי גינסבורג נאלץ לשרוד כשלושה שבועות ביערות הגשם בבוליביה, לאחר שהרפסודה עליה שט בנהר התהפכה. הסיפור שלו הפך לספר ולסרט "בחזרה מטואיצ'י" - הסיפור המלא
בשנת 1981 טייל יוסי גינסבורג באזור נהר טואיצ'י בבוליביה ונאלץ לשרוד כשלושה שבועות ביערות הגשם, לאחר שהרפסודה עליה שט בנהר התהפכה. לאחר שלושה שבועות בהם נעדר ביער, שמע לפתע גינסברג רעש של מנוע, הוא רץ אל הגדה של הטואיצ'י, ושם חולץ על ידי גייל, אחד מהבחורים שיצאו איתו למסע, ועמו מספר תושבים אינדיאנים מקומיים והשוטר שפיקד על מבצע החילוץ שלו. את שלושת החודשים שלאחר החילוץ הוא בילה בבית חולים מקומי עד להחלמתו. בעקבות האירוע הוא כתב את הספר "בחזרה מטואיצ'י" שהפך לרב מכר ובעקבותיו יצא סרט שמבוסס על הספר והספור האישי שלו.
"הישרדות זה דבר טוב כי כשאדם נמצא במצב אמיתי של הישרדות הוא במצב של התעוררות, כל המערכות נקראות לפעולה", אומר גינזבורג. "הישרדות זה ביצועי שיא שלנו. המערכת השכלית לוקחת החלטות כהרף עין, המערכת הרגשית יודעת לתת את האיזון ולהדחיק את הפחד והדאגה, ומבחינה פיזית אתה הופך לגיבור על. בן אדם לא צריך ללמוד הישרדות, הקוד הראשון שלו זה לשמור על החיים".
מה היית מלמד בסדנת הכנה לאנשים שיוצאים לתקופה ארוכה במקום מבודד?
"אני עושה סדנאות הישרדות. יש שני מצבי הישרדות. הראשון הוא הישרדות אמיתית - ברגע האמת אתה תדע מה לעשות. השני - הישרדות מדומה - בגלל הלחץ משדר לגוף שאתה בהישרדות והאנרגיה הזו לא מנוצלת ואז היא מבוזבזת על חרדה וזה מחליש את הגוף. התרופה היעילה ביותר היא פלציבו - האמונה שהתרופה עוזרת.
"אני תמיד גר באוהל, כיום בקיסריה. זה רק כמה יתדות וחתיכת בד ומסמן את זה שאנחנו עוברי אורח. אני אוהב גם את האסתטיקה של האוכל. אני מדליק אש במקום לפתוח טלוויזיה".