מדוע צעירים "שונאים" שיחות טלפון? "זה נתפס כאקט של חוצפה"

לדברי ד"ר מרגלית, לא מדובר רק בעניין של נוחות, אלא בשינוי מהותי בנורמות החברתיות. "גם כשמתקשרים, זה נתפס כאקט של חוצפה, אקט לא מנומס, כאקט שהוא לגמרי חורג מהגבולות", היא מפרטת. ההסבר לכך נעוץ בהבחנה שערכה בין שני סוגי תקשורת. הראשון הוא תקשורת 'סינכרונית', כמו שיחה פנים אל פנים או בטלפון, הדורשת נוכחות מלאה. "אתם חייבים להיות בקשב מלא אליי", היא מדגימה. הסוג השני, והמועדף על צעירים, הוא תקשורת 'א-סינכרונית', המבוססת על הודעות. "הם מקבלים הודעה, הם רואים אותה, הם אפילו לא פותחים כדי שחלילה לא ידעו שהם ראו את ההודעה, והם ישיבו בזמנם הפנוי", מסבירה ד"ר מרגלית. העדפה זו נובעת מהרצון לשלוט בקצב האינטראקציה, לתכנן את התגובה ולהימנע מהלחץ של מתן תשובה מיידית ולא שקולה. בעוד שבעלי 'מיינדסט' אחד רואים בשיחה ישירה יעילות, בעלי ה-'מיינדסט' השני רואים בהודעת טקסט מקדימה נימוס בסיסי וכבוד לזמן ולפרטיות של האחר.