"לא קיבלו אותי לעבודה בגלל שאני כבדת שמיעה"

שחר אליצור, מורה לחינוך מיוחד, לא מצליחה למצוא עבודה כי היא כבדת שמיעה ונתקלת בתירוצים משונים מצד מנהלים ומנהלות של בתי ספר. כדי להוכיח את טענתה ולעורר שינוי, החליטה שחר לעשות ניסוי וביקשה מחברתה לשלוח קורות חיים זהים לחלוטין לבית הספר שבו אמרו לה שהמשרה כבר לא רלוונטית. החברה כמובן לא ציינה שהיא כבדת שמיעה. מה היתה התוצאה? מאוד מאכזבת - החברה זומנה לראיון.

"למדתי חינוך מיוחד", מספרת אליצור, "כי אני רוצה להיות מורה, זה היעוד שלי והחלום שלי. כבר התחלתי את הסטאז' אבל מורה שהחלפתי לחופשת לידה חזרה והתחלתי לחפש שוב מקום שיקבל אותי כדי לסיים את הסטאז'. אני כבדת שמיעה, בהתחלה אני מודה שהייתי מסתירה את זה, מגיעה לראיון ורואה איך היחס משתנה כשמבינים שיש "'בעיה'. אבל בסוף נמאס לי, החלטתי שאני מפסיקה להסתיר ואף אחד לא חזר אלי. אז החלטתי לעשות ניסוי, וביקשתי מחברה שתשלח גם קורות חיים, שתינו למדנו אותו דבר, רק שהיא שומעת ואני כבדת שמיעה. אני שלחתי ראשונה וענו לי' ש'המשרה בדיוק אוישה'. חברה שלי שלחה קורות חיים בדיוק לאותו מקום אחרי שקיבלתי את התשובה השלילית וראו זה פלא - הזמינו אותה לראיון והמשרה פנויה ומחכים רק לה. זה כואב, לא אגיד שלא, וזה צובט. אבל אני לא אשבר, זאת אולי נשמעת קלישאה, אבל במקום לשבת בבית ולחיות מקצבת הנכות, אני רוצה לתרום ולעשות משו משמעותי עם החיים שלי, משו שאני באמת מאמינה שהוא היעוד שלי. אני בטוחה שאי שם מחכים לי תלמידים שאראה להם שהשד לא כל כך נורא".