"רואים שהבכי שלה הוא לא רגיל - הוא בכי של הקלה"

מספר ימים אחרי ששוחררה מבית החולים שיבא בתל השומר, פדוית השבי רומי גונן - סיפרה בריאיון ל"העולם הבוקר" אימה, מירב לשם-גונן, על ההתרגשות הגדולה ("זו לא רק רומי - אני שומעת מהרבה חטופים את הרצון לזכות חזרה בעצמאות, ואני מבינה את זה"), החשש שמתלווה לשחרור ("כל פעם שיצאתי מבית החולים, אמרתי, 'היא תהיה אחראית על עצמה?', למרות שהיא בת 25, אבל זו חוויה של אמא, לא יעזור") והחיבורים בציבור שעזרו למשפחה להמשיך ("כמו שמשפחות החטופים שחזרו מרגישות את הכאב של משפחות החטופים שנותרו, ככה אני חשה גם את כאב משפחות הנופלים - זה אחד הדברים החזקים אצלנו כעם, תודעת הקהילה").

כתבות נוספות:

• "כבר כמעט שנתיים זה 'אוטוטו קורה' - ואיפה אנחנו?"
• "למה אני צריכה לנהל מאבק על הלגיטימיות שלהם לחיות?"
• הפעוט שטבע בבריכה וניצל בנס: "חשבתי שאני בדרכי לראות את הבן שלי מת"

עוד סיפרה גונן על ההכנות המנטליות לשחרורה של רומי ("אני חושבת שזה לוקח כל כך הרבה זמן לטפל ברקמה האנושית שאנחנו - זה מאוד מאתגר חצי שנה אחרי. שלא יטעו אתכם, אצל אף אחד מאיתנו החיוכים האלו אינם בגלל שאנחנו חזקים"), אם בכוונתה להצטרף לפוליטיקה ("אני חושבת שאנשים טובים צריכים להיות בפוליטיקה והם צריכים להיות אנשי מקצוע; אני לא אשת מקצוע, זה כמו שאני לא אלך להיות מנתחת כירורגית") וההסתכלות אחורה על התקופה, כעת שבתה בבית ("אני חושבת שאיפשהו באוגוסט של השנה שעברה הבנתי שהמשימה היא לא רק החזרת רומי, אלא משהו הרבה יותר גדול מזה").