בגלל רעב בלתי נשלט: בן 8 נפל מקומה רביעית
ניתאי אלפסי בן ה-8, המתמודד עם תסמונת פראדר-וילי המתאפיינת ברעב בלתי פוסק, נפצע באופן קשה לאחר שנפל ממרפסת ביתו בקומה הרביעית, כשניסה להשיג ממתקים. כעת, לאחר מאבק ממושך על חייו ותהליך שיקום מורכב, הוא החל לצעוד בעזרת הליכון. בריאיון ל"העולם הבוקר", סיפרו הוריו, דבורה ומיכאל, על רגעי החרדה וההתמודדות היומיומית עם התסמונת: "זה ממש להעסיק אותו כל היום". צפו בקטע המלא
הכירו את ניתאי אלפסי בן ה-8: בעקבות התסמונת הגנטית הנדירה פראדר-וילי עימה הוא מתמודד - המובילה אותו לרעב בלתי פוסק - נפל לפני כחודש ממרפסת ביתו בקומה הרביעית כשהתלשל ממנה במטרה להשיג ממתקים, ושרד כנגד כל הסיכויים נפילה מגובה של ארבע קומות. כעת, לאחר מאבק ממושך על חייו, נמצא ניתאי בעיצומו של תהליך שיקום מורכב בבית החולים, נלחם מדי יום על התאוששותו ואף החל לאחרונה לצעוד בעזרת הליכון.
בריאיון ל"העולם הבוקר", סיפרו הוריו - דבורה ומיכאל אלפסי - על ההתמודדות עם התסמונת, שנתגלתה אצל ניתאי בגיל שלושה שבועות בלבד, לאחר שנולד עם היפוטוניה. זו הפכה את חייהם למערך אבטחה מתמשך. כדי למנוע מניתאי להשיג אוכל בכל מחיר, נאלצה המשפחה להתקין דלת מיוחדת במטבח ולהקפיד על השגחה הדוקה בלילות. "זה ממש להעסיק אותו כל היום, כל שעות היממה, בשביל שחלילה לא ינסה לגנוב אוכל, אם זה ביצה חיה עם הקליפה", מתארת דבורה.
כתבות נוספות מהמסך:
הבוקר הדרמטי של האירוע החל רגיל לחלוטין בבית המשפחה, כאשר האב מיכאל נפרד מילדיו ויצא לדרך לעבודתו. אולם, הרעב הבלתי פוסק והדחף האובססיבי להשיג מזון הובילו את ניתאי לתכנון מוקפד במטרה להשיג ממתקים בכל מחיר. הוא ניגש לתיק של אמו דבורה, לקח ממנו כסף ואת שלט הרכב, ויצא אל המרפסת בקומה הרביעית במחשבה לרדת למטה. ניתאי טיפס על גדר המרפסת, עקף אותה והחל לנסות להשתלשל כלפי מטה באמצעות צינור המזגן.
אחיו הקטן בן ה-5, ארבל, שהיה עד למתרחש והבין היטב את עוצמת הסכנה הפיזית, הבין את הסיטואציה, ואמר לו - "ניתאי, אנחנו יכולים ליפול ולמות". אולם, בשל התסמונת, לניתאי אין כל יכולת להבין את הסיכון הקטלני או לחשב את תוצאות מעשיו מול הדחף הבלתי נשלט למזון. דקות ספורות בלבד לאחר יציאתו של מיכאל מהבית, המהלך הסתיים באסון כבד כשניתאי איבד את אחיזתו ונפל מגובה רב. "אחרי כמעט 4 דקות אני מקבל שיחה מדבורה: 'ניתאי נפל מהמרפסת'", שחזר מיכאל.
"ארבל רץ אליי, אומר לי: 'אמא, קומי מהר, ניתאי מת, הוא נפל מהמרפסת'", שחזרה דבורה, ואילו מיכאל סיפר כי בחדר הטראומה בבית החולים "פשוט קרסתי על הרצפה". כנגד כל הסיכויים, ניתאי התעורר והפגין את כוח הרצון שלו כבר מהרגעים הראשונים. מיכאל נזכר בנס ההתאוששות ובסימן החיים הראשון שבנו נתן: "המשפט הראשון שהוא אמר זה 'אבא, אתה מבלבל לי את המוח'".
כיום, כשהוא נלחם מדי יום בשיקום וממשיך לשמור על שמחת חיים, משפחתו מתפללת לא רק להחלמתו המלאה אלא גם להעלאת המודעות ולמציאת תרופה לתסמונת פראדר-וילי. עבור הוריו, למרות האתגרים הכבדים, האהבה והגאווה בבנם הלוחם אינן תלויות בדבר. "עם התסמונת והכל, הוא הילד הכי מדהים שיש, באמת", מסכם מיכאל.