חברו של סא"ל דור בן שמחון ז"ל: "אני שמח שהוא זכה לדעת כמה הוא אהוב"
פז ברעם, שגדל עם סא"ל דור גדליה בן שמחון ז"ל, מספר על החברות שנרקמה "מגיל אפס" ועל אופיו יוצא הדופן. הוא משחזר את הרגעים שהדגימו את נתינתו האינסופית, ומתאר את המחיר האישי הכבד ששילם בשירותו הצבאי
כמות האנשים שהגיעו לחלוק כבוד אחרון לסא"ל דור גדליה בן שמחון ז"ל, שנפל בקרב בדרום לבנון, המחישה את האהבה העצומה שרחשו לו רבים. עבור חברו הקרוב, פז ברעם, המעמד לא היה מפתיע. "לא שהופתעתי מכמות האנשים שהוא נגע להם", הוא מספר בריאיון לתוכנית "העולם הבוקר". בתוך האבל הכבד, ברעם מוצא נחמה בידיעה שההערכה הגדולה כלפיו הייתה ידועה לו עוד בחייו: "אני שמח שהוא זכה לקבל גם בחייו, לדעת כמה הוא אהוב".
הקשר בין ברעם לסא"ל בן שמחון ז"ל היה עמוק במיוחד, כזה שנרקם 'מגיל אפס', כפי שמתאר ברעם, שגדל לצידו בקיבוץ. "אני באמת ביליתי איתו והייתי איתו יותר זמן מהאחים שלי, כנראה", הוא מעיד על החברות ביניהם. חברות זו חשפה בפניו אינספור רגעים שהדגימו את אופיו יוצא הדופן של דור. באנקדוטה אחת הוא נזכר בטיול משותף, במהלכו נתקלו במקטע קשה במסלול. למרות שהם היו בעלייה, דור עצר והחל לסייע למטיילים שבאו מולם לרדת בבטחה, אחד אחרי השני, במשך דקות ארוכות, כשהוא מתעלם מבקשות חבריו להמשיך. המעשה הזה, לדברי ברעם, הוא דוגמה קטנה לאישיותו - אדם שתמיד שם את האחרים לפניו, לא כקלישאה, אלא כדרך חיים.
כתבות נוספות מתוך "העולם הבוקר"
אותה נתינה שאפיינה אותו באה לידי ביטוי גם במסירותו המוחלטת לשירות הצבאי, שגבתה ממנו מחיר אישי כבד. ברעם מתאר מציאות של שירות תובעני שהותיר מעט מאוד זמן למשפחה. "הוא לא היה יוצא הרבה הביתה, גם בתפקיד הזה וגם בתפקיד שלפני", הוא מספר, ומוסיף: "וכשהוא היה יוצא, הוא היה משלים שעות שינה קודם כל, של כמה שעות".
למרות הזמן המוגבל והמרחק שכפה השירות, בתוך הכאב העצום על אובדן חברו, מוצא ברעם נחמה בידיעה שהקשר ביניהם היה שלם וגלוי. הוא מדגיש שלא נותרו דברים שלא נאמרו, ושההערכה ההדדית הייתה חלק בלתי נפרד מהחברות שלהם. "הוא ידע בדיוק מה אני חושב עליו ומה אני מרגיש אליו, וזה לא משהו שהיה סוד", הוא מסכם.