כמה מזון אנחנו זורקים לפח?

קליפות של בננות וגרעינים, גבעולי ענבים, אריזות חטיפים וקופסאות חומוס ריקות - אלה רק חלק מהפריטים שניתן למצוא בפח הזבל של המשפחה הישראלית הממוצעת. אך לצדם ניתן למצוא גם דברים פחות צפויים כמו שקיות מלאות בפיתות שלמות, פיצה שהוזמנה ועודה בקרטון, חטיפים ארוזים בשלמותם, קרטוני חלב ומכלי יוגורט שמעולם לא נפתחו.

עד כה, לא היו נתונים שמפרטים מה היקף אובדן המזון במשקי הבית וכיצד הוא מתפלג. אמנם יש כל מיני אומדנים (ארגון 'לקט ישראל' ו'אדם טבע ודין', לדוגמה), אבל הם מתבססים על הערכה לפי נתונים מהארץ.

ממחקר שנעשה בפעם הראשונה בארץ באונ' חיפה, אשר בדק 192 משקי בית בשכונת נווה שאנן בעיר. עולה כי 54% מהמזון שאנו זורקים הוא כזה שנקנה והושלך הישר לפח.

54% מתוך פסולת המזון היא 'פסולת נמנעת' הכוונה למוצרים שבכלל לא צרכו או צרכו מהם מעט - פרוסה אחת מתוך חפיסה שלמה או ביס קטן מפרי. "מצאנו גם שמתוך המזון הקטגוריה שהבזבוז בה היה הכי גבוה הם בפירות והירקות, מדובר על 67% מתוך פסולת המזון הנמנעת שנזרקת", מסבירה אפרת אלימלך, דוקטורנטית בחוג לניהול משאבי טבע וסביבה באוניברסיטת חיפה.

לעומת מחקרים שנערכים באירופה, המספרים שלנו הרבה יותר גבוהים, אבל צריך לזכור שהפסולת היא שונה. במחקר בבריטניה ראו שהפסולת היבשה מאוד גבוהה כי הם קונים במסעדות, לעומת ישראל בה הפסולת הרטובה כמו פירות, ירקות, בשר וגבינות יחסית גבוהים.

"אנחנו הולכים לסופר ולא יודעים מהי הכמות המתאימה לבית, יש לנו אופי של אגרנות. יש הערכות שמשפחה ישראלית זורקת אוכל ב-300 שקלים בחודש בממוצע", הוסיפה אלימלך. "משקי הבית בישראל צריכים לשנות את דפוסי הצריכה שלהם, אבל לא לבד, הם צריכים שהמדינה תסביר להם", סיכמה. צפו בראיון המלא מתוך העולם הבוקר