"לא ריאלי": כך השימוש בסמארטפון עלול לגרום להפרעות אכילה בקרב בני נוער
מחקר חדש מצביע על עלייה בסיכון להפרעות אכילה אצל בני נוער המשתמשים בסמארטפונים, אך פרופ' איתן פרידמן, מנהל המכון הגנטי לגילוי מוקדם באסותא, הבהיר בריאיון לתוכנית "העולם הבוקר" כי מדובר במתאם בלבד, ולא בקשר סיבתי: "אין כאן שום הוכחה לסיבתיות"
מחקר חדש מצביע על כך ששימוש בסמארטפונים בקרב ילדים בגיל 12 מקושר לעלייה בסיכון להתפתחות של הפרעות אכילה בגיל 14, אך הממצאים דורשים סיוג ופרשנות מדעית מבוקרת. פרופ' איתן פרידמן, מנהל המכון הגנטי לגילוי מוקדם באסותא, הבהיר בריאיון לתוכנית "העולם הבוקר" כי מדובר במחקר תצפיתי בלבד אשר מראה מתאם ואסוציאציה בלבד, ואינו מצביע על קשר סיבתי ישיר בין שתי התופעות. "אין כאן שום הוכחה לסיבתיות", הדגיש.
סיפורים נוספים מהמסך:
- "טראומה-סלפי": מדוע אנו שולפים את הטלפון ברגעי חרדה?
- מחפשים חברים חדשים? התופעה החדשה שתופסת תאוצה ברשת
- "אני מקבלת שיחה: 'תירגעי, הכול בסדר, אבל לא מוצאים את הבן שלך'"
פרופ' פרידמן הסביר כי הגורמים המרכזיים המשפיעים על מצבם של בני הנוער והסיכון להפרעות אכילה נובעים בעיקר מאופי השימוש במכשיר ולא מעצם קיומו. בין הגורמים הללו הוא מונה באופן מפורש את החשיפה המוגברת לרשתות החברתיות: "זה לא הסמארטפון עצמו, אלא הגישה לרשתות החברתיות והיכולת לראות את עצמך באופן לא ריאלי". השפיטה החברתית והעיוות בתפיסת המציאות במרחב הווירטואלי הם שמשפיעים באופן ישיר על בני הנוער ומגבירים את הפגיעות שלהם.
לצד זאת, פרופ' פרידמן הדגיש היבט מרכזי נוסף והוא אורח החיים היושבני. הישיבה הממושכת מול המסכים במשך שעות ארוכות מגיעה לעיתים קרובות על חשבון היעדר פעילות גופנית. בהקשר זה, מבהיר פרופ' פרידמן כי תפקידם של ההורים והמחנכים הוא מרכזי בהקניית הרגלי שימוש נכונים בטכנולוגיה ובמתן הדרכה מתאימה לילדים במרחב הדיגיטלי. בדבריו הוא חידד את הגבולות הנדרשים ואמר כי "הטלפון הוא כלי עזר, אבל הוא לא יכול להחליף פעילות גופנית".