ארבעת הסימנים הבטוחים שמצאתם אהבה: עצות הזהב לדייט מוצלח

לקראת ט"ו באב, חוקרת ההתנהגויות ד"ר לירז מרגלית מציעה טיפים להצלחה בדייטים ומסבירה כיצד לזהות קשר משמעותי. היא מזהירה מפני התכתבויות ממושכות לפני פגישה וממליצה לשים לב כיצד בן הזוג מתנהג לאנשי שירות: "זאת אינדיקציה מאוד משמעותית"

זמן צפייה: 10:03

לקראת ט"ו באב, חוקרת ההתנהגויות ד"ר לירז מרגלית מציעה דרכים להגדיל את סיכויי ההצלחה בדייט ראשון, ומזהירה מפני אחת התופעות הנפוצות בעידן הדיגיטלי: התכתבויות ממושכות לפני פגישה. לדבריה, תופעה זו, שיכולה להימשך בין שלושה לשישה שבועות, מובילה למצב שבו "אנשים מתחילים לפנטז ואנשים מתחילים לבנות תמונת מציאות שהיא לא ריאלית בשום צורה", מה שעלול להסתיים באכזבה כשהציפייה פוגשת את המציאות. הפתרון, לפי ד"ר מרגלית, הוא לחתור למפגש מהיר ככל הניתן, ורצוי לבחור בדייט פעיל כמו הליכה. הסיבה לכך, היא מסבירה בתוכנית "העולם הבוקר", היא כי ישיבה פנים אל פנים עלולה לייצר תחושה לא נוחה: "כשאנחנו יושבים אחד מול השני זה מרגיש לאנשים כמו ריאיון עבודה".

במהלך הדייט עצמו, ד"ר מרגלית ממליצה לשים לב לאינדיקטורים החושפים את אופיו האמיתי של האדם שמולנו, מעבר לניסיונות להרשים. עוד היא מסבירה כי היחס לאנשי שירות הוא קריטי. "זאת אינדיקציה מאוד מאוד משמעותית לאיך הם מתנהגים כשהם לא מנהלים את הרושם", היא מדגישה. לצד ההתבוננות החוצה, היא מייעצת גם לא לחשוף מידע אישי כבד ואינטימי על ההתחלה, אלא לשמור נושאים מורכבים לדייטים עתידיים, כדי לאפשר לקשר להתפתח באופן הדרגתי.

אז איך יודעים מתי הקשר הופך ל"זה"? לדברי ד"ר מרגלית, ישנם ארבעה סימנים ברורים המעידים על התפתחות קשר משמעותי. הראשון הוא הרצון המיידי לחלוק כל חוויה עם בן או בת הזוג: "זה הבן אדם הראשון שתרצו לחלוק איתו דברים. ראיתם חתול עם עניבה ברחוב, קרה לכם משהו שלילי, משהו חיובי". הסימן השני הוא התפתחות של הומור פנימי ובדיחות פרטיות, המעידים על עולם משותף ייחודי. השלישי הוא שימוש בכינויי חיבה, והרביעי הוא תשומת לב לפרטים הקטנים והאישיים, כמו האופן המדויק שבו אתם שותים את הקפה שלכם, מה שמראה על הקשבה ואינטימיות אמיתית.

יותר מסך חלקיהם, הסימנים הללו יחד בונים עולם פנימי משותף של קירבה, הומור והבנה עמוקה, שבו בני הזוג יכולים להרגיש לגמרי חופשיים. לדברי ד"ר מרגלית, המבחן האמיתי לקשר הוא היכולת להסיר את כל המסכות וההגנות. זהו המרחב הבטוח שבו, כפי שהיא מסכמת, "אנחנו יכולים להיות עצמנו ולהצחיק ולעשות את הפרצופים שאנחנו לא נראה אותם לאף אחד".