המקור: לשחרר את אליס • וגם: המסלול המהיר להקלות מס

לשחרר את אליס (כתבתו של ישראל רוזנר)

אליס שלזינגר היא ספורטאית מנודה, כזו שבטקסים כמעט אף אחד לא ניגש אליה ולא דורש בשלומה. פוליטיקאים, פקידים של הישגים, אנשים שנתנו לה פרסים וקרקרו סביבה מתעלמים ממנה עכשיו ורק לאחדים יש את האומץ לגשת אליה.

הסיפור כולו מתפוצץ כשאליס, ג'ודוקא מעוטרת שבאמתחתה אולימפיאדות בייג'ין ולונדון ואינספור מדליות מאליפויות אירופה בגילאים שונים, מכנסת מסיבת עיתונאים ומודיעה שלא תייצג את מדינת ישראל בג'ודו ושהיא רוצה שישראל תשחרר אותה מהנבחרת.

"נלחמתי לייצג את מדינת ישראל זה הדבר שהכי חשוב לי אני רציתי להישאר פה ולהילחם על המקום שלי על הדגל שלי ועל ההמנון שלי אבל יותר מהכול חשוב לי לעשות ג'ודו", אמרה שלזינגר באותה מסיבת עיתונאים ופרצה בבכי.

אליס החליטה לעשות את הצעד הזה מכיוון שכל הקריירה הספורטיבית שלה בסכנה. לטענתה הממסד הספורטיבי בארץ הצליח לשבור אותה ולמנוע ממנה להתחרות בג'ודו. כשדיברה על ממסד היא התכוונה ליושב ראש איגוד הג'ודו, משה פונטי.

פונטי, מאמנו של אורן סמדג'ה באולימפיאדת ברצלונה, קיבל לידיו את ניהול איגוד הג'ודו לאחר שנים של שחיתות באיגוד והתחייבות מצדו לנקות את האיגוד. אולם הקלטות של שיחות בינו לבין מאמנה ובעלה של שלזינגר, פבל מוסין, שבעבר היה מאמן נבחרת ישראל, מטילה צל כבד על הפרשה.

בשיחת טלפון בין מוסין לחבר הוועדה המקצועית של באיגוד הג'ודו, צחי נחום, מספר נחום למוסין על הנעשה מאחורי הקלעים באיגוד. "אני מצטער לומר לך שאת הדבר המקצועי שהוועדה המקצועית צריכה להתעסק בו, פונטי לא נתן לנו להתעסק בו", אמר נחום על מקרה שלזינגר.

בתוך כך, מאשימה שלזינגר את פונטי בהעדפת ירדן ג'רבי, אלופת העולם, ובניסיון לשלוח אותה לאולימפיאדה במקומה של אליס וללא התייחסות לקריטריונים האולימפיים. ג'רבי היא בת טיפוחיו של פונטי וגדלה אצלו במועדון הג'ודו בנתניה ובנוסף מתאמנת במשך שנים אצל שני הרשקו, מאמן נבחרת ישראל.

"אני חושבת שזה עבר את שלב הכעס זה כעס מעורבב עם אכזבה. מעורבב עם כל כך הרבה דברים כי הדברים שאמרו עליי ואיך שהציגו אותי כבן אדם זה כל כך לא אני. זה כל כך לא אני", אמרה שלזינגר. עורך הדין אמיר רוזנברג, המייצג את אליס, אומר כי "אם מסוגל פרנס, איש ציבור, להסתכל עליה ולא להגיד לה שלום, הוא מרגיש אשם, הם יודעים באיזה משבר היא נמצאת הם יודעים בדיוק".

המסלול המהיר - הקלות המס של חברת טבע (כתבתו של איתי רום)

בחודש יולי אשתקד התגלה כי חברת טבע קיבלה בין השנים 2006 ל-2011, הטבות מס בסכום של כ-12 מיליוני שקלים. סכום השיא במונחים של תמיכת המדינה בכלכלה הישראלית, היווה יותר מסך כל ההטבות שקיבלו יחד כל החברות הציבוריות הגדולות במשק. אותן הטבות נתפשו על ידי האוצר כמופרזות לחלוטין, אף על פי שיש הסכמה בדבר עידוד התעשייה ויצירת מקומות עבודה.

מתברר כי אותן הטבות, מקורן בסעיף בחוק שהתקבל בימי ממשל שרון השנייה לפני כעשור. שר האוצר דאז וראש הממשלה כיום, בנימין נתניהו, מעביר את החוק בכנסת, בימים שהמשק הישראלי נמצא על סף קריסה. המיתון עמוק יותר מתמיד, מהארוכים בתולדות המשק, הגרעון ענק, האבטלה בשיא, ושר האוצר הנכנס שמחליף את שר האנרגיה המים והתשתיות היום, סילבן שלום, מחליט לגבש תכנית לחילוץ המשק יחד עם שר נוסף במשרד האוצר, מאיר שטרית.

הדיונים בעניין מתחילים ונתניהו יושב בשיחות סגורות עם מאיר שטרית ושר התמ"ת, אהוד אולמרט. "היינו יושבים כל לילה עד אחת שתיים שלוש לפנות בוקר, עם כל ראשי אגף תקציבים, נתניהו ואני, והטלנו שורה ארוכה של גזרות לצערי מאוד כואבות אפילו על אוכלוסיות חלשות", סיפר שטרית על ההחלטות בעקבות אותן ישיבות ליליות בשיחות סגורות. אז מגיע אהוד אולמרט עם רעיון מהפכני להבאת שמות נוצצים להשקיע בישראל: תשקיעו בישראל סכומים גדולים ותקבלו פטור מוחלט ממס.

המהלך הדרמטי לעידוד השקעות מחו"ל באמצעות הטבות מס מפליגות, התקבלה בקרב פקידי האוצר בהגזמה פראית, אבל נתניהו דווקא הסכים למהלך. "ביבי נדלק על זה מאוד מהר. הקופירייט לדעתי של אהוד וביבי מהר מאוד נדלק", סיפר מנכ"ל משרד התמ"ת דאז, רענן דינור. "נתניהו בשיחה איתי בא ואמר שהמסלול הזה זה מסלול שיביא חברות עוגן גדולות מאוד לישראל, לפריפריה", ציין נשיא התאחדות התעשיינים באותה תקופה, עודד טירה והוסיף כי "זה היה בייבי של ביבי הדבר הזה".

החשב הכללי באוצר דאז, ירון זליכה, סיפר שבדיונים דובר על כך שהטבות המס יינתנו רק לחברות זרות חדשות המגיעות להשקיע בישראל ולא לכאלו שכבר עובדות במשק הישראלי. "אמרו לנו שיבוא משקיע חדש שבלי ההטבות האלה הוא לא יקים את המפעל ועם ההטבות הוא ישלם אמנם פחות מיסים או אפילו אפס מס, אבל הוא יעסיק עובדים שהוא לא היה מעסיק לפני כן", סיפר זליכה. "מבחינת המדינה אנחנו רק מרוויחים. נרוויח את מקומות העבודה, העובדים ישלמו מיסים. הכול טוב", הוא ציין.

בנקודה זו מתחילים נתניהו ואולמרט לפתח יריבות באשר לתהליך ההתנתקות והטבות המס הופכות להיות כלי משחק בידי שני הפוליטיקאים מי מהם יראה טוב יותר. בחסות ועדה שמקים ראש הממשלה שרון, כדי למנוע את החיכוכים, ההכרעה היא לכיוון אפס מס לחברות ענק שישקיעו בארץ מיליארד שקלים לפחות, ומס נמוך לשאר החברות. בנוסף נקבע כי בניגוד לנהוג עד אז, לא תהיה תקרה להיקף הטבות המס שניתן לאשר.

טבע שנתפסה כחברה ישראלית, אשר מייסדה, אלי הורוביץ, הוא ציוני וגם צוטט כשאמר כי "השכל של טבע יישאר רק בישראל", עלתה על שולחן הדיונים והפטור שניתן, ניתן גם לה. בנוסף לדעות שדיברו על טבע כישראלית, היו גם כאלה שראו את החברה נמכרת לידיים זרות ועוברת למדינה אחרת. פקידי האוצר התעקשו שחברות ישראליות לא יקבלו את הפטור והציבו תנאי: מצד אחד הפטור לא יוגבל לחברות זרות בלבד, אולם מנגד יינתן רק לחברות שהכנסותיהן עולות על 25 מיליארד שקל בשנה. התנאי הבטיח שטבע, היחידה להתקרב לסכומים אלו, לא תזכה בפטור המלא.

החוק היה מוכן בספטמבר 2004, כשנה וחצי לאחר הקמת הממשלה, אולם היה דרוש את אישור הכנסת. על רקע המשבר הפוליטי וחוסר הרצון של חברי הכנסת להתעסק באותה תקופה בחוקים כלכליים ותקציב המדינה שאמור להיות מאושר בתוך חודש, החוק לא מאושר וכל התהליך מתעכב. כאמור, בנקודה זו, חברה ישראלית לא עומדת על השולחן, אום באורח פלא טבע נכנסת להטבות ולחוק.

ימים אחדים לאחר שדיוני וועדת הכספים מסתיימים וכל שנשאר הוא להצביע על החוק, משנים באוצר לפתע תנאי הסף לקבלת הפטור ממס. במקום הכנסות שנתיות של 25 מיליארד שקלים, 13 מיליארד בפריפריה הרחוקה, ו-20 מיליארד בשאר האזורים. השינוי של הדקה התשעים הופך חברה ישראלית אחת לזכאית לפטור הגורף ממס, טבע, שזמן קצר קודם לכן פרסמה כי הכנסותיה הגיעו לשיא של כל הזמנים, 20 מיליארד שקלים.

כעבור ימים אחדים, מבלי שאיש מסביר לחברי הכנסת כי הם מאשרים למעשה פטור ממס לטבע, מאושר החוק בוועדת הכספים ובמליאה. מתברר כי אולמרט, בגיבוי שרון, הצליח לשכנע את האוצר להקל בתנאי הסף. האם ראשי טבע שוחחו אז עם צמרת השלטון וביקשו ג'סטה קטנה? מנכ"ל טבע דאז, ישראל מקוב, מסר כי לא זכורה לו בקשה כזאת. בנימין נתניהו ואהוד אולמרט סירבו להשיב לשאלה.

טבע: "מימשנו את מטרות החוק"
תגובת טבע: מאז שנת 2005 השקיעה טבע למעלה מ-23 מיליארד שקלים במחקר ופיתוח, עם דגש על הפריפריה. בעשותה זאת מימשה החברה את מטרות החוק".
תגובת אהוד אולמרט: "בתנאים של צמיחה כלכלית שלילית ואבטלה גבוהה - תמך מר אהוד אולמרט בעמדה שאין להגביל במגבלות התקציב את הזכויות למענקים למפעלים שאושרו".