האם מחאת הדלק שהחלה בפייסבוק תקים את הישראלים מהכורסה?

(11:15 דקות)

העליה האחרונה במחירי הדלק הגבירה את התסכול ונראה שלפתע אפשר להתחיל ולשמוע רחשים של מחאה עממית. עדי בלר ממבוא חמה פתח עמוד בפייסבוק על מחאת הדלק לפני חודש וחצי. את מטה המאבק שלו הוא מנהל ממסעדת הדגים של אחיו בנמל תל אביב, ומספר על 43 אלף חברים בקבוצה שלו. לדבריו, מעל 35 אלף מהם כבר אישרו את הגעתם לאירוע מחאה. הקבוצה שלו היא הגדולה ביותר, כאשר יש שבע קבוצות נוספות בהן יש בסך הכל מעל 60 אלף חברים.

בירושלים אנו פוגשים את נתנאל תבל המרכז את קבוצת הפייסבוק המקומית. הוא אינו חבר באף תנועה פוליטית אלא החליט לצלם אנשים ברחוב המוחים נגד עליית המחירים: "ביבי יקר לי הדלק", הו מבקש מאנשים ברחוב לומר למצלמה.

בבית קפה ברשפון אוסף אשר בן ארי את חברי הקבוצה שלו. "שטייניץ הגביר את האש מתחת לסיר החלב והשאלה היא לא מתי הוא יגלוש ולא אם הוא יגלוש", הוא אומר לחבריו בפגישת המטה.  במושב גן-נר בחבל התענ"כים נפגשים אנשי קבוצה אחרת. המייסד זאב גראואר, שהתניע את המאבק באינטרנט, כבר רוכב על גל ההתעניינות של הפוליטיקאים והתקשורת. חבר הכנסת עמיר מתקשר לגראואר ומבקש ממנו לשמור על המאבק אוטנטי. "חשוב שיהיה כמה שיותר המוני ויבואו כמה שיותר אנשים יצטרפו אליכם", אומר פרץ.

"הפסד ימי עבודה מונע הצטרפות"

המחאה הזו מתרחשת בעיקר בפריפריה. במושב בית הלל שבעמק החולה גר שי בקרמן. הוא מרכז את המאמצים באזור הצפון. המטרה שלו ושל פעיליו היא להוריד את מחיר הבנזין לחמישה שקלים לליטר. את המאמצים הם מרכזים בקיום הפגנת ענק אחת. "אינ בדעה שרק איחוד יצליח ושיהיה רשום 100 אלף תומכים זה מה שישפיע", מסביר בקרמן.

את התיאום הם עושים על מסך הסקייפ, הרי הדלק יקר. אולם מה הסיכוי שזה יקרה? מעמד הביניים בישראל יצא להפגין רק בעינייני מלחמה ושלום. האם בסוף כמו תמיד נמשיך לזעוק מהכורסה בסלון או שמשהו באמת משתנה? "באתי מערד במיוחד בשביל המפגש", אומר אשר, מנכ"ל חברת קוסמטיקה שבחייו עוד לא השתתף בהפגנות. "תמיד ישבתי בסלן וקיטרתי ועכשיו הבנתי שאין מה לעשות ומה שגרם לזה זו העליה במחירי הדלק", הוא מסביר.

אולם ברחוב הישראלי אין הענות גדולה ליציאה לרחוב. אלישע הדר, בעל מוסך מתל אביב, טוען שהבעיה היא בהפסד ימי עבודה המונעים מהציבור לעלות להפגין בירושלים. "אם אני סוגר את העסק ליום שלם אני אפסיד את הפרשי הדלק לשנתיים-שלוש", הוא אומר.

"אנחנו הבנו שהפייסבוק זה רק כדי להלהיט את הרוחות אבל זה עדיין נשאר רק שם", מכיר שי ברקמן בבעיה, "ואם זה יישאר בפייסבוק זה ימות בפייסבוק". הפרסומאי יגאל ערמוני נרתם בהתנדבות למאבק והדפיס כרזות שתורמות למאבק. "אנחנו מציעים את השם "מס-פיק ודי" הוא אומר. "אין מה להתחבא, בראש המדינה יש ראש ממשלה ומי  שנושא באחריות הכלכלית זה הוא ושר האוצר", מסביר ערמוני.