תיעוד: כיצד מתנהלת המשטרה בחקירת רצח?

(25:35 דקות)

סיפורו של יוסף זוהר הוא סיפור של אזרח נורמטיבי לחלוטין שיום אחד מואשם בפשע שאין שני לו: רצח אביו החולה. העדויות נגדו מוצקות, כולל הודאה של שותף לפשע. אולם אז, הכל הופך לתעלומה גדולה ולהרבה יותר מאשר תעלומת רצח. התיק הופך לדיון עקרוני  בדיני הראיות בישראל ומעלה שאלה חשובה - האם אפשר להרשיע אדם על סמך הודאתו בלבד?.

הכל החל ב-2002 כשמשה זוהר, יהלומן וחולה סיעודי, מת בביתו ברמת השרון. כשצוות טיפול נמרץ הגיע למקום לא נותר לו אלא לקבוע את מותו. המשטרה קובעת כי מדובר במוות טבעי כשהמטפל ולנטין טוקילה, רופא במקצועו, מספר שצלצל למגן דוד אדום ולבנו יוסי כשהבין שהחולה לא נושם. במותו הוריש זוהר מאבק ירושה קשה - אשתו השנייה שרה נגד הבן מנישואיו הראשונים יוסי. מספר חודשים לאחר מכן האלמנה שרה הגיעה למשטרה וסיפרה כי חושדת שהמטפל והבן רצחו את האב כחלק מהניסיון לנשל אותה מהירושה. אז החלה המשטרה לחקור את המקרה.

המשטרה מגלה כי המטפל טוקילה רצח בעבר את אשתו ומטופלת שלה אך זה מכחיש קשר למותו של זוהר. לאחר חודשיים הוא מועבר לתחנת המשטרה בגלילות שם נערכים לו מרתונים של חקירות. לבסוף הוא נשבר ומודה בפני החוקרים שסייע ברצח. למחרת הוא גם שיחזר את הרצח הנורא. מכיוון שהחוק מחייב את המשטרה לתעד חקירות חשודים בעבירות חמורות כמו רצח, מקבלים לידיהם הסנגורים את חומרי החקירה אך לא רואים הודאה כנה של שותף ברצח.

מאבק של חמש שנים ובסופו - זיכוי

דפוס ההודאה של טוקילה שונה מאוד מהודאה אמיתית. טוקילה לא מציין בפני החוקרים פרטים שידועים רק לו או חושף את שיטת הרצח. בקלטת רואים את החוקר מנחה את ולנטין ושואל אותו שאלות שעליהן אין לנחקר תשובה. החוקרים גם מציעים לו את שיטת הפעולה שבה לכאורה רצח את זוהר. טוקילה מתנהג בקלטת כחסר כל רצון משלו ומשנה את גרסתו לפי רצון החוקרים.

במהלך החקירות מבינים החוקרים שעשו טעות וגרמו לטוקילה להודות שלא ביצע את שיחת הטלפון ליוסי מיד עם היוודא מצבו הקשה של האב. הם הביאו את המטפל להודות בכך כשלא השיגו את החומר הראייתי המצביע על השיחות אולם כשלבסוף קיבלו לידיהם את רישומי השיחות ובהן פירוט השיחה לבית של הבן, הם שכנעו את המטפל לשנות פעם נוספת את גרסתו.

לאחר כחמש שנים החליט בית המשפט לזכות את יוסי זוהר מכל אשמה. למרות זאת, כלפי החוקרים לא ננקטו צעדים בפרשה ואחד מהם, החוקר אריק מאידובסקי, אף קיבל תעודת הצטיינות, בין השאר, על חקירת יוסי זוהר. החוקרים שרצו רק טוב - להרשיע רוצחים ניהלו בדרך חקירה רשלנית לעיתים מביכה.

התגובות: היו קיימות ראיות לכאורה להגשת כתב אישום

ממשטרת ישראל נמסר כי בית המשפט קבע כי קיימות ראיות לכאורה לביסוס האשמתו של יוסף זוהר בהחלטת המעצר שלו. בנוסף נמסר כי, הפרקליטות גם קבעה כי יש ראיות לכאורה להגשת כתב אישום. בעקבות מתן פסק הדין בדקה המשטרה את נהליה הרלוונטיים ונמצא כי הנהלים הקיימים אינם טעונים שינוי.

תגובת משרד המשפטים: לא בכל מקום שבית המשפט מזכה משמעות הדבר כי לא היה נכון להגיש כתב אישום. בעקבות הערות בית המשפט הורה פרקליט המדינה על בדיקת הטענות. ממצאי הבדיקה העלו כי לא נפל פגם בהתנהלות הפרקליטות בתיק זה.

יוסי זוהר אומר באמצעות עורך דינו כי מצער לגלות שגם בחלוף השנים מסרבת התובעת להפנים את ממצאי פסק הדין שנתנו שישה שופטים שהצביעו על חקירה פסולה שהניבה הודאה והפללה שקריות.