כך נקלע אזרח תמים להאשמות שווא באונס

(19:32 דקות)

על סיפור כמו של רגב שוובר נהוג לומר שהוא קפקאי, אבל גם אצל קפקא הסיוט הוא לעיתים רחוקות כל כך פיסי וממשי.

הסיפור החל כאשר ילדה בת 10 וחצי נאנסת באכזריות באפריל 1999. שלושה חודשים לאחר האונס נתקלים הנערה ואביה במרכול באדם הנושא תיאור זהה לאנס. עם זאת, הנערה לא הסתכלה על אותו אדם מכיוון שפחדה, לדבריה. אותו אדם שזיהתה הנערה הוא רגב שוובר שנעצר לאחר תלונת האב במשטרה.

בתי משפט בכל הערכאות עוצרים את שוובר ל-88 ימים בין השאר, על בסיס דברים שכתב ראש צוות החקירה, יצחק שטרן, לפיו, הנאנסת זיהתה את שוובר "זיהוי ספונטני", דבר שלא נברא. "המקור" מציגה פרוטוקול מוקלט של משפט אזרחי שנוהל שנים אחרי שהסתיימה החקירה ובראשו עמדה השופטת דליה גנות. בפרוטוקול מתגלות הסתירות בין הראיות שנמצאו בביתו של שוובר לבין עדות הילדה והתנהלותם השנויה במחלוקת של החוקרים.

לאחר מעצרו של שוובר, מוכנס לתאו מדובב, דב ג'ורנו, שאומר לחוקרים שהחשוד נמצא על סף הודאה באונס. פרוטוקול המשפט האזרחי מגלה את אמינותו השנויה במחלוקת של המדובב. לאחר שרגב לא מודה במעשים, מנסים החוקרים ללחוץ ביתר שאת עליו ובין השאר הם מאלצים את החשוד לאונן בפניהם. 

עם זאת, האמינה השופטת גנות לגרסת שוובר ולעדותו כי סבל מהתעללות פיזית מידי החוקרים. בסיום המשפט לפני כמה חודשים היא פסקה לטובתו כמעט שני מיליון שקלים פיצויים מהמדינה.

מהפרקליטות נמסר בתגובה: "כתב האישום הוגש בשעתו על בסיס מארג של ראיות, בין היתר זיהוי החשוד על ידי הקורבן, פליטות פה מפלילות של החשוד למדובב שהוכנס לתא מעצרו ועוד. כאשר נוספו ראיות שלא היו בעת ההחלטה על הגשת כתב האישום, חזרה בה הפרקליטות מיוזמתה מכתב האישום. טענותיו של מר שוובר לגבי התנהגות השוטרים עלו לראשונה רק לאחר שנים ארוכות. הפרקליטות ערכה בדיקה יסודית של התנהלותה בתיק זה ולא נמצא פגם בהחלטתה".

מהמחלקה לחקירות שוטרים נמסר בתגובה: "רגב שוובר מעולם לא פנה מיוזמתו למח"ש. רק כשבע שנים לאחר החקירה הפרקליטות היא שהעבירה מיוזמתה למח"ש את כתב התביעה. הוחלט כי בשל השיהוי הניכר ובשל בעיות במהימנות גירסתו של מר שוובר, אין סיכוי של ממש להגיע לממצא ולהוכיח עבירות פליליות מצד השוטרים".