בלעדי ל"המקור": ארקדי גאידמק סוגר חשבון עם כולם

ארקדי גאידמק עזב את ישראל לפני שנתיים וחזר לרוסיה, מאוכזב מאיתנו ועדיין מסתורי. מאז הוא מפנה עורף לתקשורת הישראלית, שהייתה כה חביבה עליו בשנות הזוהר. "אני לא מתגעגע לישראל, אני מתחרט" הוא מספר בראיון נדיר

(20:38 דקות)

פסקה חדשה

ארקדי גיידמאק הבליח בחיינו לפני כחמש שנים. איל הון מסתורי, שאיש לא ידע איך עשה את כספו ואיש לא הבין למה הוא מבזבז אותו במהירות שכזו: בצדקה, בכסף ששפך על בית"ר ירושלים, בסדרה של עסקים כושלים, בריצה לראשות עירית ירושלים. לפני שנתיים עזב את ישראל וחזר לרוסיה, מאוכזב מאיתנו ועדיין תעלומה. מאז הוא גם מפנה עורף לתקשורת הישראלית, שהייתה כה חביבה עליו בשנות הזוהר.

לאחר שנה וחצי של התנזרות ממצלמות טלוויזיה, הסכים ארקדי גאידמק להתראיין, במוסקבה, בין השאר כדי לאיים על לב לבייב. "רכושי נמצא בשליטתם של אנשים לא הגונים" מספר הטייקון לשעבר ומוסיף "יש לי קצת כסף כדי להמשיך לחיות".

בישראל תפס גאידמק את המקום הראשון בתור מי שמוזכר הכי הרבה פעמים בתקשורת. מפלגה פוליטית, בית חולים, קבוצת כדורגל, רדיו, מקים מחנה בניצנים, אולם כבר אז היה ברור שזו שאלה של זמן עד שיתרסק כליל. כיום מתגורר גאידמק בפנטהאוז יוקרתי ליד הכיכר האדומה, עושה ספורט, קורא, רואה טלוויזיה ולא עוסק בפעילות עסקית.

פסקה חדשה

"אני מתחרט יעל ישראל, לא מתגעגע, מתחרט", חושף גאידמק ומוסיף "לאנשים, ביניהם לב לבייב, יש אינטרס ליצור סביבי סיפורים". גאידמק טוען שלבייב והוא היו שותפים בעסקי היהלומים הרווחיים באנגולה. הסיכום ביניהם, לדבריו, היה שהוא מנצל את יחסיו הקרובים עם ממשלת אנגוליה ולבייב את הידע שלו ביהלומים. הם חתמו על חוזה וכל אחד מהם שמר עותק לא חתום של ההסכם. עותק חתום אחד ניתן לרב הראשי של צרפת, הרב ברל לזר. יחסו של גאידמק לרב לזר הוא אובססיבי. הוא מתקשר ללא הרף, פונה אליו דרך התקשורת ולא מרפה. הוא בטוח שאם הרב לזר יפרסם את המסמך שאצלו, הוא יחזור להיות איש עשיר. גורם שמקורב ללבייב וגאידמק טוען שאכן היה הסכם אך גאידמק כבר פוצה על חלקו.

"אני לא רוצה לקבל אף חלק מכספו של לבייב. זה חוזה ומר לבייב צריך לכבד אותו" אומר גאידמק ומשוכנע "כל המצב סביבי זה הכול סיבות ללא לתת לי את מה שמגיע לי". "כל חיי ניסיתי לשמור על אורח חיים יהודי ואני מתחרט על כך, אני רואה שאין בכך עתיד", מצר גאידמק.

 

קטעים מהראיון שלא שודרו

רביב דרוקר כותב על מאחורי הקלעים של הראיון