טור: אם היו נוהגים באורלי אינס אחרת, ניצבי המשטרה היו מבינים את המסר?

כשאני כותב את הפוסט הזה, מתפרסם שניצב שביעי הסתבך. עוד ניצב, שוב שוטרות, שוב יחסי מרות. זו תהיה תמימות גמורה, לטעון שטיפול אחר בעדויותיה של אורלי אינס הייתה אולי גורמת לכל הניצבים האלה לחשוב עוד פעם לפני שהם יוצאים לצוד שוטרת? מי יודע.

כך או כך, מה לא אמרו על ד"ר אורלי אינס, אותה אישה שהפציעה בתקשורת בסוף 2010 סביב תלונות שלה כביכול נגד ניצב אורי בר לב ומנכ"ל המשרד לבטחון פנים, חגי פלג? שהיא שכבה עם השר ההוא והפקיד הבכיר ההוא, שהיא נתנה "שוחד מיני", שהיא הפכה את פרויקט "עיר ללא אלימות" ל"מין ללא הפסקה".

יש לי ניסיון עם הכפשות של קורבנות עבירות מין. ליווינו את אורלי רביבו, שהתלוננה על משה קצב' ואני מכיר את א' ממשרד התיירות, שנאנסה על ידי קצב, אבל אף אחת לא עברה את הלינץ' התקשורתי שאינס עברה.

כל אחד וההערה הנבזית שלו

כשפגשתי את אינס לראשונה, אמרתי לה (בטמטומי) - אל תדאגי, אם את אומרת אמת, אז לא משנה הידיעה ההיא והכותב ההוא, בסוף האמת תצא לאור, כמו בכמה וכמה מקרים שליוויתי בעבר. ובכן, יותר מארבע שנים חלפו וכל בן אדם שאני אומר לו שאנחנו (ענת גורן ואני) עושים סרט ל"מקור" על אורלי אינס זורק את ההערה הנבזית שלו. היא תוייגה באופן כמעט מוחלט כאדם שניצל באופן הכי שלילי את המאבק בעבירות מין.

הנה, פחות או יותר, התשתית העובדתית שהתקבעה בציבור:

'מדובר באישה שניהלה שורה ארוכה של רומנים עם בכירים שונים. היא לא התלוננה עד שהיה נוח לה. כשאורי בר לב עמד להתמנות למפכ"ל, היא לקחה תקרית קטנה איתו, שכבשה אצלה במשך כשנתיים והפילה אותו'. הסאבטקסט היה - היא לא באמת הייתה קורבן של שום דבר. היא פשוט עשתה בזה שימוש ציני.

הנה פחות או יותר העובדות האמיתיות בפרשה, על בסיס חומר החקירה, עדויות כל המעורבים בסיפור:

אינס לא התלוננה על איש. היא לא רצתה בשום פנים ואופן להתלונן על אורי בר לב. היא רצתה שהוא לא ימונה למפכ"ל, מכיוון שהוא העביר אותה לילה מסויט אחד באילת. לכן, סיפרה על הדברים למנכ"ל המשרד לבטחון פנים, חגי פלג. היא רצתה שהוא ידאג שאדם כזה לא ימונה למפכ"ל. הוא רץ עם המידע למחלקה לחקירת שוטרים, אולי כי בשלב הזה כבר הבין שהיא עומדת להתלונן עליו ורצה (והצליח) לצייר אותה כמתלוננת סדרתית.

הנה, פחות או יותר, התשתית העובדתית שהתקבעה בציבור: אורלי אינס לא התלוננה עד שהיה נוח לה. היא לא באמת הייתה קורבן של שום דבר. היא פשוט עשתה בזה שימוש ציני

חשבון הנפש התקשורתי פה הוא לא פחות נוקב. כתבה ארוכה מאוד ב"מעריב" תיארה את גרסתו של בר לב ("בשיחות סגורות"), גרסה שהייתה רחוקה ממה שהוא עצמו הודה בחקירת מח"ש. עיתונאים אמרו על אינס דברים נוראיים ללא שום ביסוס. פרסמו בלי בושה רומנים שלה כביכול, נטולי שמץ ראייה,  ולמרות שאין לזה רלוונטיות לתלונותיה (במקרה כל ה'רומנים' הללו נאמרו על ידי חגי פלג בחקירת המשטרה. הוא גם נקב במקורות המידע שלו. פנינו אל כולם, כולם הכחישו). נחום ברנע ירד על אינס וטען שהיא גורמת נזק למאבק בתופעת ההטרדות המיניות, ורשויות אכיפת החוק פשוט הפקירו אותה כשעקבו אחריה, פרצו למכוניתה והטרידו אותה.

אז עכשיו אומרים המפכ"ל ופרקליט המדינה וכולם שהם נחושים להילחם בנגע ההטרדות המיניות במשטרה. באמת? ממש נחושים, או נחושים כמו אצל אינס?

המקור, הערב אחרי המהדורה המרכזית בחדשות 10