מזוז: "תיק ליברמן התארך בגלל הפרקליטות. לא העבירו לי את חוות הדעת בזמן"

מני מזוז, היועץ המשפטי לממשלה לשעבר, דוחה את הביקורות עליו על התארכות הטיפול בתיק אביגדור ליברמן, תיק שהסתיים לפני כחודשיים בזיכוי מלא. בראיון הבא, תוספת לסדרת תוכניות "שותפי הסוד" של "המקור", הוא מציין כי העדיף טיפול מהיר ככל האפשר בתיקים - "ככל שהתיק נמשך, סיכויי ההרשעה בו פוחתים" - אולם המקרה של ליברמן התעכב, לדבריו, מסיבות אחרות.

(10:00 דקות)

"אני לא מוצא לנכון להתווכח עם אביה אלף", אומר מזוז, ששימש בתפקיד בין תחילת 2004 לתחילת 2010, על הבכירה בפרקליטות שיצאה נגד הטיפול בתיק, "אבל התיק נמרח בגלל עיכובים אצלה בהכנת חוות דעת. התיק הועבר מהמשטרה אליה במחצית השנייה של אוגוסט 2009, זימנתי אותה עם פרקליט המדינה כדי לקבוע לוח זמנים ברור לטיפול בתיק מתוך רצון וכוונה לסיים את הטיפול עד תום כהונתי בסוף ינואר 2010.

>> יוסף חריש מספר: כך פרצו אנשי ש"ס לביתי בשל פרשת "אל המעיין"

>> מאיר שמגר: "הייתי ביחסים טובים עם הממשלה, אבל 'לא' שלי היה 'לא'"

"סיכמנו על לוח זמנים מסוים בו היא והמחלקה שלה יכינו חוות דעת מסוימות לגבי מרכיבים שונים בתיק. היא לא עמדה בלוחות הזמנים, ובמקום בסוף ספטמבר, קיבלתי את חוות הדעת בסוף אוקטובר - וגם היא היתה חלקית בלבד. עד סיום כהונתי לא היתה בפניי חוות דעת מהמחלקה הכלכלית בפרקליטות שאיפשרה לקבל החלטה".

"נתניהו ביקש שאשאר עוד זמן בתפקיד. סירבתי. אני מסתייג מהרעיון"

מזוז מספר כי גורמים פוליטיים בכירים מאוד פנו אליו וביקשו ממנו להישאר בתפקיד. "ראש הממשלה ושר המשפטים ביקשו ממני עוד זמן, כדי שאשאר בתפקיד לדברים חשובים - לאו דווקא בהקשר של התיק הזה - וסירבתי. אני מאמין גדול בקדנציות, ומאוד מסתייג מהטכניקה של הארכות זמן, שיוצרות דינמיקה לא בריאה בין בעל תפקיד לבין הדרג הפוליטי".

מזוז מציין כי נעמד על רגליו האחוריות כשעלתה האפשרות שליברמן, עוד בזמן החקירה שנוהלה נגדו, ישמש בתפקיד בכיר החולש על מערכת אכיפת החוק. "הבהרתי שליברמן לא יכול להיות שר משפטים או השר לביטחון פנים", אמר היועץ לשעבר, "שאר המינויים עוררו אצלי אי נוחות לא מעטה, אבל לא ברמה שהייתי יכול להסתייג מהם משפטית. לא הייתי יכול לפסול את יצחק אהרונוביץ' בגלל ראש המפלגה שלו. לא היה לי שום דבר רע להגיד עליו, ולא היה לי בסיס לייחס לו התנהלות לא תקינה בגלל ראש המפלגה שלו. בסופו של דבר נוצר מצב בו שר החשוד בעבירות פליליות חמורות הוא הגורם שממנה את התפקידים הבכירים ביותר במערכת אכיפת החוק. כעובדה אובייקטיבית, זה מעביר מסר".