אז מה הסיפור עם עמלת המכס?

מה שהתחיל כטפטוף עדין של שמועות הפך בימים האחרונים לסערה תקשורתית וציבורית, שהגיעה עד לכנסת: האם, מתחילת שנת 2011, נשלם לדואר ישראל אגרה של 38 ש"ח עבור כל מעטפה קטנטנה שמגיעה מחו"ל, אפילו אם היא מכילה מוצר ששוויו דולר אחד בלבד?

לפני הכל, תיקון חשוב: לדברי דוברות הדואר, סכום האגרה המדובר אינו 38 שקלים, כפי שמפרסמים בכל מקום בגלל מידע שגוי, אלא 35 ש"ח בלבד. לצערנו, נראה שבזה מסתכמות החדשות הטובות.

חגיגה תקשורתית

נכון לזמן הכנת הכתבה, 13,319 גולשים חתמו על העצומה נגד הגזרה החדשה, ומהתרשמות ראשונית עולה שמספר דומה של טוקבקיסטים איימו לרדת מהארץ בעקבותיה. תוספת של 35 ש"ח תהווה גזר דין מוות לקניה הזולה והמשתלמת של מוצרים קטנים וספרים ברשת, ותשאיר את האזרח נתון לרחמיהם של יבואנים, גם מבחינת המחירים המופקעים וגם מבחינת המבחר המצומצם. הכעס המתפרץ כוון לכל עבר: הדואר, המכס, ביבי ואפילו "האזרח שנותן שידפקו אותו" (ומסתפק בטוקבק, מן הסתם). בעקבות פניות לחברי הכנסת בנושא, חה"כ כרמל שאמה הכהן הרים את הכפפה והגיש שאילתה דחופה בעניין. על פי TheMarker, חה"כ רוברט אליטוב אף הגיש בקשה לדיון דחוף של ועדת הכלכלה של הכנסת.

עם זאת, למרות כל ההתעסקות, נדמה שאיש אינו מצליח להבין מה בדיוק אומרת העמלה הזו ומאיזה כיוון היא באה. פנינו לדוברות הדואר ולדוברות רשות המסים כדי ללבן את הסוגיה אחת ולתמיד, והתשובות מפתיעות.

עמדת הדואר

ישנן מספר חברות שעוסקות בבלדרות בינלאומית. המפורסמות מביניהן הן UPS, DHL וכמובן דואר ישראל. מעמדו המיוחד של הדואר (מהימים בהם היה רשות ממשלתית) יצר שיתוף פעולה ייחודי בינו לבין רשות המסים: במקום שאנשי הדואר ייגשו למחסני המכס לשחרר את דברי הדואר, פקיד מכס ישב פיזית במחסני הדואר וטיפל בהם שם.

כעת, כאשר הדואר הפך לחברה מסחרית (אם כי עדיין בבעלות ממשלתית), הסידור הישן מהווה אפליה לא צודקת כלפי החברות האחרות. בהנחיית רשות המסים, מה-1.1.2011 יוצאו פקידי המכס ממחסני הדואר ויחזרו למקומם "הטבעי", והדואר ייאלץ להשתמש בשירותי חברה לעמילות מכס כדי לשחרר את דברי הדואר משם, בדיוק כפי שעושים כל האחרים. מנין יבוא הכסף עבור השירות הזה? מהאזרח, כמובן. 35 ש"ח עבור כל דבר שמגיע מחו"ל, אפילו אם מדובר במכתב בכתב יד מהסבתא, או בפנס מצ'וקמק מהונג קונג שעולה 99 סנטים כולל המשלוח.

המשמעות בתכל'ס

כל דבר דואר שיישלח בדואר רגיל מחו"ל, כלומר לא דרך חברת שליחויות ולא בשירות החבילות המהיר EMS, יחויב בעמלת שחרור ממכס, אשר תשולם על ידי הנמען בבואו לאסוף אותו מסניף הדואר. ומה יקרה עם דברי דואר שלא יידרשו, או מעטפות קטנות שהובאו עד יום על ידי הדוורים ישירות לתיבת הדואר? "ברגע שהשירות ייכנס לתוקף, נשיב לך על שאלה זו". עד כאן דברי דואר ישראל.

עמדת רשות המסים

דיברנו עם מר אבירם אברמוביץ', מנהל תחום השחרור במכס, כדי לשמוע את עמדת המכס בעניין. השורה התחתונה: לא היו דברים מעולם.

אברמוביץ' ביקש לחדד את ההבדל בין שלושה סוגים של דברי דואר: חבילות EMS (דואר מהיר), חבילות (דברי דואר במשקל 2-20 קילוגרמים) וצרורות (במשקל פחות מ-2 קילוגרמים). כמו כן, יש כידוע חשיבות לערך התכולה: על צרורות עד שווי של 50$ (או 75$ לבגדים) אין מסי ייבוא, מע"מ או כל אגרה/עמלה אחרת.

חבילות ה-EMS מטופלות על ידי הדואר עצמו, אשר קולט, מסווג, מצהיר ומשחרר אותן מהמכס בתהליך ממוחשב - וגובה על כך אגרות ועמלות מהמקבל. חבילות רגילות וצרורות, לעומת זאת, נקלטים על ידי פקידי המכס. הבקשה שהוגשה לאחרונה על ידי הדואר, בגיבוי משרד התקשורת האחראי לו, היא להעביר לאחריותו גם את החבילות הרגילות. לא את הצרורות. במילים אחרות, צרורות (ספרים מאמאזון שאינם שוקלים יותר מ-2 קילוגרמים, גאדג'טים מ-DealExtreme וכו') בכלל לא קשורים לעסק. שום דבר לא השתנה ולא צפוי להשתנות בעניינם ובאופן הטיפול בהם, מבחינת המכס ומבחינת התנהלותו מול דואר ישראל.

אז מי אומר את האמת?

לרוע המזל, קשה לדעת. בדואר טוענים שהעמלה נכפית עליהם כתוצאה משינוי ההסדר המיוחד עם רשות המסים ושגם הם היו מעדיפים להמשיך לחיות בלעדיה. ברשות המסים אומרים ששום הסדרים לא אמורים להשתנות (אפילו הבקשה של הדואר בנוגע לחבילות טרם אושרה, ובוודאי שלא נקבע לה תאריך). האם ייתכן שמקור הבלבול בסך הכל בפרשנות סותרת של המונח "חבילה"? בשפת היומיום, כל דבר דואר שאינו מכתב רגיל הוא חבילה; מבחינה רשמית, כאמור, יש חבילות כבדות ויש צרורות קלים. נראה שלא תהיה ברירה אלא לחכות לתוצאות הבירור בכנסת.

אז להזמין למנכ"ל הדואר גאדג'טים זולים?

בין הטוקבקים הנסערים של הכתבות בנושא, נשמעו קולות רבים שקראו להזמין - ברגע שהעמלה תיכנס לתוקף, כמובן - מוצרים זולים במיוחד אל כתובתו של מנכ"ל הדואר. מכיוון שהנמען אמור לשלם את העמלה על החבילות, הדבר יגרום לעומס במערכת ולהפסדי כספים וכך הדואר "ילמד לקח". דרך מחאה כזו אינה מומלצת, ממספר סיבות. ראשית, אם נאמין לדוברות הדואר, העניין כלל לא באשמתו. שנית, כל עוד לא ידוע מה ייעשה עם דברי דואר שלא נדרשו, קיימת אפשרות תיאורטית שהעמלה תיגבה דווקא מהשולח (ייתכן שזו בדיוק הסיבה לכך שהמידע נשמר בסוד). שלישית, גם אם יימצאו עשרות אלפי אזרחים אמיצים שישקיעו זמן וכסף בעניין, סביר להניח שהדואר ימצא דרך להתמודד עם ההתקפה הספציפית בלי לספוג יותר מדי הפסדים.

בינתיים, נותר די זמן לבצע כמה הזמנות דחופות מחו"ל. עד שלא יתקבל מידע נוסף, פשוט השתדלו לא להזמין פריטים שהגעתם עלולה להתעכב ולגלוש אל תחילת שנה הבאה.