האם המחשב חייב באגרה?

בית משפט השלום בתל אביב קבע כי מחשב בעל כרטיס טלויזיה נחשב ל"מקלט טלויזיה" ובעליו חייב בתשלום אגרה, אך רק אם המחשב מחובר לממיר חיצוני.

בית המשפט נדרש לסוגיה לאחר שרשות השידור פנתה לאזרח בשם אדוארד רודוי בדרישה לשלם את אגרת הטלויזיה. רודוי טען כי הוא אינו מחזיק בביתו מכשיר טלויזיה, אם כי הוא בעליו של מחשב בעל כרטיס טלויזיה המחובר לממיר של יס, דרכו ניתן לצפות בשידורי טלויזיה.

שופט בית משפט השלום בתל אביב, עודד מאור, נדרש להגדיר בפסק הדין, למעשה, מהו מקלט טלויזיה. לשון חוק האגרה, משנת 1965, קובעת כי כל מי שיש בידו "מקלט טלויזיה" חייב בתשלום אגרה, אך לא מפרטת מהי הגדרתו של המכשיר.

השופט הסתמך על פסיקה קודמת שקבעה כי המונח "מכשיר טלויזיה" לא חייב להתייחס למכשיר אחד, אלא גם לכל צירוף מכשירים המבצעים את אותה הפעולה – קליטה והצגה של שידורי טלויזיה. "מרכז הכובד הוא בקיומו ובמימושו של פוטנציאל לקלוט את האותות ולתרגמם לכלל תמונה. לעניין זה, לא החזות החיצונית היא הקובעת, אלא השלמות הפונקציונלית".

עם זאת, הפסיקה אינה מאפשרת לרשות השידור לגבות אגרה מכל בעליו של מחשב. השופט הדגיש כי מחשב שאינו מחובר למקור שידורים חיצוני (ממיר) אינו נחשב למקלט טלויזיה על פי החוק, גם אם הוא משמש לצפיה בתכניות טלויזיה דרך האינטרנט.