לא יודעים לגגל

נהוג לחשוב שהילדים של היום הם שועלי רשת רציניים, בעלי הכרות עמוקה עם האינטרנט ולפיכך מחזיקים ביתרון ניכר על המבוגרים, אשר רגילים לשיטות צבירת מידע ישנות ואיטיות כגון נבירה בספריות. אלא שדו"ח (זהירות, קובץ PDF) שנערך לאחרונה בבריטניה מגלה ש"דור הגוגל" הוא לא בדיוק מה שנהוג לחשוב עליו. למעשה, מסתבר שהילדים של ימינו הם הרבה פחות מתקדמים ממה שניתן היה לשער.

בדו"ח, שנערך על ידי הספריה הבריטית וה-JISC, ניסו החוקרים לבדוק עד כמה נכונים הסטריאוטיפים בנוגע לדור הצעיר - האם הם מוצלחים יותר בכל הנוגע לטכנולוגיות מידע, וכיצד ובאיזו מידה משפיעה בקיאותם של הצעירים במידענות על אופן החינוך בבתי הספר ועל התנהלות הספריות?

מהמחקר ארוך הטווח, שהתבסס על מחקרי התנהגות עדכניים וכן על ספרות מקצועית של 30 השנים האחרונות, עולה כי קיימות הרבה מאד אגדות אורבניות בנוגע לצעירים, אשר הקשר בינן לבין המציאות הוא מקרי בהחלט.

עילגות כמחסום

מהדו"ח עולה כי אנשים צעירים אכן מעדיפים מערכות מידע אינטראקטיביות על פני פסיביות, הם אינם נרתעים מטכנולוגיות חדשות והם מעדיפים להשתמש במקלדת על פני מחברת ספירלה. אלא שהעובדות הללו אין פירושן כי "דור הגוגל" מוצלח יותר במידענות. למעשה, בדו"ח מכונה סברה זו "אמונה מסוכנת".

על פי המחקר, העובדה שמישהו יודע לבצע חיפוש בפייסבוק אינה הופכת אותו ל"אליל חיפושים ברשת", ובמהלך הדורות האחרונים לא נצפה כל שינוי משמעותי, לטובה או לרעה, בכישורי המידענות של הדור הצעיר. מסתבר שהצעירים נוטים להשתמש במנועי החיפוש הפשוטים ביותר ובטקטיקות מידענות פרימיטיביות, וכי גם לאחר שהם מוצאים את מה שהם מחפשים אין להם מושג כיצד להעריך את אמינות המידע.

אלא שהבעיה העיקרית היתה בעבר, ונותרה גם כיום, בחירת המונחים באמצעותם כדאי לחפש את המידע הרצוי.

במילים אחרות, עילגות שפתם של הצעירים מהווה מחסום בינם לבין שפע המידע הזמין ברשת, שכן הם בוחרים להשתמש במילות חיפוש לא ממוקדות ובלתי יעילות אשר אינן מקדמות אותם אל המטרה.

זמין ולא אמין

בנוסף, זמינות המידע ברשת והאינטואיטיביות של השימוש במנועי חיפוש כגון גוגל ויאהו, שעומדת בניגוד לסרבול היחסי של מנועי החיפוש בספריה, מובילה להעדפת הכמות על פני האיכות. הילדים מעדיפים לעבור מאתר לאתר במקום להתעמק במידע שנמסר באחד האתרים ולנסות לבדוק אותו, להצליב אותו מול מקורות מידע אחרים ולגלות האם מדובר במידע אמין.

יחד עם זאת, ממצא נוסף שעולה מהמחקר מעיד על כך שהילדים אינם סומכים על הרשת, גם לא על מקורות שנחשבים אמינים, כמו ויקיפדיה למשל, באותה המידה בה הם סומכים על מקורות אחרים כגון המורים בבית הספר, קרובי משפחה ואפילו ספרים.

אמונה רווחת נוספת היא שהילדים של היום, שרגילים לעולם מהיר ולזמינות עצומה של מידע, פיתחו חוסר סבלנות אינהרנטי ואינם בעלי כל יכולת לדחות סיפוקים. בנוגע לאמונה זו קובעים החוקרים כי אין כל הוכחה שהיא נכונה.

על פי החוקרים, אין כל הבדל בין הילדים של היום לילדים של פעם מן האספקט הזה, לבד מהעובדה שלילדים של היום מתאפשר, מבחינה טכנולוגית, להשיג דברים באופן מהיר יותר מכפי שהתאפשר לילדי הדורות הקודמים.

אז מה כן?

אז מה בעצם נכון לגבי "דור הגוגל"?

ובכן, מסתבר שהאמונות הבאות דווקא כן נכונות: הם נוטים לעשות קופי-פייסט במקום לנסח בעצמם (וכתוצאה מכך גם נוהגים לבצע הרבה גניבות ספרותיות ואינם מכבדים זכויות יוצרים), הם מעדיפים מידע חזותי על פני טקסטואלי, ובנוסף, הם מצליחים לפזר את הקשב שלהם בהצלחה על פני הרבה מאד משימות בבת אחת.

על סמך מסקנותיו של הדו"ח מנסים החוקרים לחזות מה יקרה בהמשכו של "דור הגוגל" וכיצד ייראה העולם בשנת 2017. באופן לא מפתיע במיוחד, חוזה הדו"ח את התחזקותם של הכפר הגלובלי, הרשתות החברתיות והחיפושים הסמנטיים, ירידת קרנן הכמעט-מוחלטת של מוסד הספריות (לכל הפחות אלו שלא ישכילו למצוא דרכים חדשות לפנות לקוראים) ועלייתם הגדולה של הספרים האלקטרוניים (e-books).

לפודקאסט שנערך בעקבות הדו"ח תוכלו להאזין כאן.

דור הגוגל

המונח "דור הגוגל" הוא מטבע לשון מוכרת הבאה לתאר את הדור שנולד החל משנת 1993 וגדל והתחנך לתוך עולם המושפע הנשלט במידה רבה על ידי האינטרנט. מדובר בדור שמקור המידע העיקרי שלו אינו ספריות אלא מנועי חיפוש ברשת, כשנפוץ בהם הוא מנוע החיפוש של גוגל. מונחים נוספים שמתארים את הדור הזה הם "דור ה-Xbox", "דור ה-iPod" ו"דור הצ'טים". (מתוך הערך Google Generation בוויקיפדיה)