ננו-תנ"ך

הטכנולוגיה התפתחה מאז חרת משה את התורה על לוחות הברית, וכעת, חוקרים מהטכניון הצליחו לכתוב את התנ"ך כולו על שטח של חצי מילמטר מרובע - כגודל ראשה של סיכה. לו היה מעמד הר סיני מתרחש היום, הוא היה כנראה הרבה פחות מרשים.

כדי לקרוא צריך להגדיל פי 10,000

אבל זה כבר עניין אחר. הפרויקט השאפתני שאפשר את האחסון של 300,000 מילות התנ"ך על פני ראש של סיכה הוא חלק מפרויקט שבמרכזו עומדת השאלה: "עד כמה קטן יכול התנ"ך להיות?", ומכוון להגביר את העניין של הצעירים בננו-מדע ובננוטכנולוגיה.

נסיון קצת מוזר בהתחשב בכך שלנסות למשוך את הצעירים לתחום דווקא בעזרת ספר הספרים משול לבקש מעיוור לעזור לנכה לעבור את הכביש.

אבל גם זה כבר עניין אחר. את חשיבות ההשג המדעי של הטכניון לא ניתן להכחיש. באוניברסיטה החיפאית מתכננים עתה לצלם את התנ"ך הממוזער בהגדלה של פי 10,000 ולהציג אותו בצילום מודפס בגודל 7X7 מטרים, שמתוכו יהיה ניתן לקרוא את כל ספרי התנ"ך. הצילום יוצג בטכניון לצד התנ"ך הממוזער, שגודלו כגודל גרעין סוכר.

יונים מקפצים על תנ"ך מזהב

לדבריו של הדוקטורנט אוהד זוהר, מנהל הפרויקט, התנ"ך הממוזער נוצר בעזרת מכשיר שנקרא קרן יונים מרוכזת (FIB - Focused Ions Beam).

בראיון ל-BBC סיפר זוהר על תהליך העבודה: "כאשר אנחנו שולחים את קרן החלקיקים לעבר נקודה בשטח המגע, האטומים של הזהב קופצים מתוך הנקודה וכך חושפים את השכבה שמתחת. הקוטר של הנקודה שנחשפת הוא 40 ננומטר. כשמביטים על הדוגמה הכתובה בעזרת מיקרוסקופ סריקה אלקטרוני (SEM), נקודת הסיליקון החשופה נראית כהה יותר מאשר הזהב שמקיף אותה. בעזרת שליחת קרן לעבר נקודות שונות על המצע ניתן לחקוק כל דפוס של נקודות ובמיוחד כאלו המייצגות טקסט".

הרעיון לכתוב את התנ"ך כולו על שטח קטן יותר מסיכה נהגה על ידי פרופ' אורי סיוון, ראש המכון הננוטכנולוגי ובפרויקט לקח חלק גם ד"ר אלכס להב, ראש מעבדת ה-FIB.