גל גדול מדי

פייסבוק השיקה מערכת פרסום חדשה, שתחליף את Beacon השנויה במחלוקת. השינויים אמורים להעניק למשתמשים יתר שליטה על מידת החשיפה של הפעילויות המקוונות שלהם בפני חבריהם לרשת. בנוסף, הם יוכלו לקבל התרעה בטרם יפורסם מידע מסוג זה.

עצומה של 50 אלף גולשים, ביוזמתה של קבוצת MoveOn, כמו גם לא מעט עצומות פנימיות באתר עצמו, כמו זו של קבוצה שקראה לעצמה Facebook, stop invading my privacy, הן שגרמו לחברה לשקול מחדש את צעדיה.

בין היתר נכתב בעצומה: "רובנו אוהבים את פייסבוק, אבל האתר צריך לקחת את נושא הפרטיות בצורה הרבה יותר רצינית ממה שהוא לקח עד עתה".

הרשת החברתית קיימת כבר ארבע שנים, אך רק במאי האחרון, לאחר שנפתחה לכלל הגולשים (במקור היא נועדה לסטודנטים אמריקנים בלבד) ואיפשרה למפתחי צד שלישי להציע באמצעותה יישומים למנויים - נהנתה מזינוק אדיר בתעבורה. כיום, זהו אחד האתרים הנצפים ברשת, הכולל קרוב ל-55 מיליון משתמשים רשומים.

האמינות של צוקרברג

אך כמו תמיד, עם הפופולריות ובעיקר עם בעיות בכל הנוגע לפרסום מותאם, מגיעות גם בעיות אחרות. למשל בעיות של יחסי ציבור קשות. כתבת הניו יורק טיימס, לואיס סטורי, בחרה לפרסם כתבת ענק בה האשימה את מייסד האתר, מרק צוקרברג, בכך ששיקר לה בנוגע למערכת ה-Beacon.

"באחת ממסיבות העיתונאים שאלתי אותו על המערכת, והוא בפירוש השיב שהיא תאפשר לגולשים לבחור איזה מידע בדיוק לשתף עם גולשים אחרים. לכן הייתי מופתעת כשראיתי את הגירסה הראשונה. הגיע זמנה של פייסבוק להביט בראי ולהיווכח שהיא כבר לא חברת סטארט אפ והגיע הזמן שתתנהג בהתאם", כתבה.

ואכן, דימויו של צוקרברג הולך ונפגע ככל שעובר הזמן. המהומה שעורר מגנון הפרסומות פגעה קשות באמינות שלו, והתהודה כבר ניכרת באי אילו בלוגים. זה עדיין לא ניכר בטראפיק של האתר, אבל דומה שהוא הבין בדרך הקשה כי כל פעולה שינקוט חייבת להיות בתיאום עם קהל המשתמשים שלו.

יש הבדל

ואם כבר מדברים על מה המשתמשים רוצים, כאן המקום לציין מחקר חדש של חברת הייעוץ faberNovel, שבחן את שוק הרשתות החברתיות והמגמות החזקות בו. אחת האבחנות המרתקות במחקר היא העובדה שפייסבוק ו-Myspace כלל לא דומות במנעדים שלהם, אלא מהוות שני צדדים של הספקטרום.

המחקר אפיין את פייסבוק כמקום של זהות אמיתית, בו אתה כמשתמש בדרך כלל מביא את עולמך האמיתי, לרבות ציון שם ופרטים ביוגרפיים ובכלל התנהלות כללית, ואילו הרשת הגדולה יותר, MySpace, הפכה להיות מקום של זהות בדויה, בו אתה על פי רוב משתמש בשם אחר וכיוצא בזה.

גם החוקרת דנה בויד עמדה בעבר על ההבדלים בין שתי הרשתות החברתיות, אולם ממצאיה התייחסו בעיקר לשוני הסוציולוגי בין המשתמשים, ופחות לאופי השימוש שלהם ברשת.