יש לך 48 שעות לחיות

אם לא תשלח את הטוקבק הזה לעשרה סירטונים ב-YouTube בתוך 15 דקות, זאת אומרת. מכתבי השרשרת הגיעו גם לאתר הסירטונים הטרנדי YouTube, ושום דבר לא יעצור אותם - גם לא מזל רע. האם זה באמת כל כך נורא?

פסקה ראשונה

"נא לא לקרוא את זה", מכריז טוקבק לסירטון פופולרי ב-YouTube, שנכתב באותיות גדולות - המקבילה האינטרנטית לצעקות בקולי קולות. "עד יום שישי הקרוב תזכה לנשיקה מאהבת חייך. מחר יהיה היום הטוב ביותר שאי פעם קרה לך". אבל יש הסתייגות: "עם זאת, אם לא תפרסם את הטוקבק הזה לשלושה סירטונים לפחות, תמות תוך יומיים. העתק והדבק את הטקסט, ליתר ביטחון".

אחרי שפלשו לכל חור ברשת, מכתבי השרשרת מגיעים גם ל-YouTube, אתר סירטונים סופר-פופולארי וויראלי, שנרכש על-ידי ענקית החיפוש גוגל באוקטובר האחרון. הפעם מכתבי השרשרת לא מציעים לקורא לצרף כסף למכתב בשיטת הפירמידה, אלא רק להשאיר תגובה לסרטון כלשהו (שאינו קשור למגיב). התגובות לסירטונים ב-YouTube לא עוברות ביקורת - הן עולות אוטומטית ולא מאושרות ידנית על ידי הנהלת האתר או הגולש.

קשה למצוא מכנה משותף לקליפים שהותקפו בטוקבקי שרשרת. מצד אחד, אפשר למצוא כמה תגובות המאחלות מוות תוך 48 שעות מתחת לקליפ של "Don't Worry Be Happy" של בובי מק'פרין, מצד שני - גם לסרטון פספוסים של חתולים.

לפי גוגל, אפשר למצוא כיום כ-29,500 סירטונים שבהם הושאר טוקבק השרשרת המצווה את הגולש לא לקרוא אותו (בשיטת "אל תחשוב על פילים ורודים"), ועושה רושם שכאן לא היו מעורבים רובוטים של ספאמרים. בלוגר שעקב אחרי התגובות מצא כ-10 נוסחים שונים, בכיכובם של מלאכים ורוצחים סדרתיים, חלקם מקציבים לקורא רק כ-15 דקות להעביר את הטוקבק לעשרה סירטונים אחרים.

הפרה של כללי הנימוס ברשת

מכתב שרשרת, לפי ויקיפדיה, הינו מסר שמטרתו לשכנע את המקבל להפיצו במה שיותר עותקים, לכמה שיותר נמענים. לרוב הם כוללים סיפור שאמור לבצע מניפולציה רגשית בקורא, מזימת פירמידה שמבטיחות התעשרות מהירה, או ניצול של איזושהי אמונה תפלה לפיה מקבל המסר יסבול ממזל רע, או יחווה אלימות פיזית או מוות אם רק ישבור את השרשרת ולא יעביר את המסר הלאה.

מכתבי שרשרת נכנסו לאופנה כבר בימי הביניים, אז כונו "מכתבים מגן עדן". ספר המתים המצרי, למשל, הוא ספר עם הנחיות לחניטה וקבורה, לצד מילות כשפים ולחשים, שנחשב לדעת רבים לסוג של meme מוקדם (רעיון תרבותי שחוזר על עצמו, מונח אותו טבע הסופר ריצ'ארד דוקינס בספר "הגן האנוכי" בשנת 1976), אב קדום של מכתב השרשרת, מכיוון שמבטיח לקורא לשוב לחיים אחרי מותו אם יקח את הספר איתו לקבר.

עם המצאת האימייל והאינטרנט, מכתבי שרשרת הפכו לנפוצים יותר ויותר, למרות שהם נחשבים להפרה בוטה של כללי הנימוס האינטרנטי הבלתי כתובים. חלק מהמיילים עובר אבולוציה בין פורוורד לפורוורד, ומשוכתב על-ידי הקוראים על מנת לשפר את שיטות השכנוע על מנת להעבירו.

בין הכזבים שהופצו במיילים כאלו אפשר למצוא סיפור שדילג בין הרבה תיבות דואר, לפיו ביל גייטס יחלק 1,000 דולר (לחילופין: מחשב חינם של IBM, טיסה או פלייסטיישן לפי גרסאות אחרות) ברשת החברתית הכל-אמריקנית MySpace הם הפכו למגפה ותיקה, ב-YouTube הם פריט חדש יחסית על מדף הטוקבקים.

לא צריך בול

לתיבת המייל של חנן כהן מגיעים עשרות מכתבי שרשרת מדי שבוע, רובם לא מבטיחים מזל טוב או מוות פתאומי למקבל אלא מנסים לגייס כסף, לאתר כלב אבוד או להעביר מסרים פוליטיים. את המכתבים הוא מפרסם ב"לא רלוונטי", והוא משתדל גם לבדוק את אמיתותם ועדכניותם, מה שהפך אותו לסוג של גורו מקומי ופרשן לענייני מיילים-שרשרת.

"לפני YouTube, בואי נשאל למה אנשים מעבירים מכתבי שרשרת בכלל. התשובה באה מתחום הפסיכולוגיה: בעצם כשאנשים מעבירים מכתב שרשרת, הם מבצעים פעולה חברתית שבה הם מודיעים למי שהם מעבירים אליהם את המכתב שהם חברים שלהם ואכפת להם. אם אני מעביר משהו הלאה אני מזכיר למי שבספר הכתובות שלי שהוא קיים מבחינתי. חוץ מזה, גם אנשים שגולשים באינטרנט מאמינים במזל טוב ומזל נאחס. האינטרנט הפך למשהו שגם פשוטי העם לוקחים בו חלק. תמיד יהיו כאלו שיאמינו למה שהם קוראים על המסך, ויעבירו את זה הלאה".

- במכתבי שרשרת מודפסים היה נהוג להוסיף איזשהו סיפור מצוץ לפיו המכתב חובר על-ידי איזשהו מלך לפני 200 שנה ומאז הקיף את העולם 18 פעם. למה בתגובות ב-YouTube אין את האסמכתא הזו?

"פעם היית צריך לקנות בול כדי להשתתף במשחק הזה, ובאינטרנט הכל הפך חינמי. היום הרף להשתתפות הוא הרבה יותר נמוך, המחסום הוסר, אז אין צורך בסיפור הזה".

- ולסיכום, האם תגובות בסגנון מכתב שרשרת זה ספאם?

"אני חושב שזה בטח לא מזיק. אנשים כמוני וכמוך מסתכלים על זה בצורה מאוד מאוד רציונלית, אבל עצם העובדה שיש מי שלוקח חלק במשחק הזה אומר אומר שיש אנשים שמבחינתם יש לזה ערך. חלק חושבים שירוויחו מזה משהו, אולי נקודות חברתיות".