גולשים בפיירפוקס? בעיה שלכם

התאמת אתרים ממשלתיים לגלישה באמצעות דפדפנים חלופיים (כדוגמת פיירפוקס, ספארי, אופרה ועוד) אינה בראש סדרי העדיפויות של פרוייקט ממשל זמין של החשב הכללי למשרד האוצר, כך אמר היום (ד') מנהל הפרוייקט בועז דולב.

לדברי דולב, שנכח בישיבת וועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת, אין למשרד כוונה לקדם את האכיפה בנוגע לאתרים שהינם בלתי נגישים עבור משתמשים שאינם גולשים באמצעות דפדפן אינטרנט אקספלורר של מיקרוסופט.

משתמשי הדפדפנים האחרים, שלפי הסטטיסטיקות מחזיקים בנתח שוק של 3-16 אחוזים מכלל הגולשים, מכירים את הבעיה על בשרם היטב. כ-2,800 מהם חתמו על עצומה שדורשת מאתרי ממשלה ובנקים להכיר בקיומם ולא להתנות את הגלישה באתר ברכישת מערכת הפעלה של מיקרוסופט (אינטרנט אקספלורר זמין כיום בגירסה למערכת ההפעלה חלונות בלבד). הפתרון הוא בניית אתרים על פי התקנים של איגוד התקינה העולמי, W3C - סטנדרט שמכסה את כל הדפדפנים הקיימים ואת אלו שיצאו לשוק בעתיד, אך מעט מאוד אתרים ממשלתיים בנויים לפיו.

הוועדה, אותה מנהל ח"כ אלכס מילר מישראל ביתנו, התכנסה כדי לדון במה שכינה אסף ליכטש, מתמחה בוועדת המדע והטכנולוגיה, "אפליה שקטה" - מצב בו על מספר לא מבוטל של משתמשים נכפה השימוש בתוכנות של מיקרוסופט, עקב בעיות תאימות באתרים של משרדי ממשלה, רשויות מקומיות וגופים מהמגזר הציבורי.

"לך תתבע"

"אתר משרד הפנים לא שמיש לחלוטין תחת ספארי במקינטוש", הדגים ליכטש. "באתר של רשות שדות התעופה, למשל, נכתב 'האתר מיועד לדפדפנים מסוג אינטרנט אקספלורר 5.5 ומעלה'. רשות שדות התעופה אומרת לך בפירוש שאתה חייב להיות לקוח של מיקרוסופט כדי לדעת מתי המטוסים שלהם נוחתים. זה פוגע באופי של האינטרנט הישראלי ובחופש הבחירה, ובעוד 10 או 15 שנה, זה מה שישאיר אותנו מאחור. אנחנו מדשדשים במקום".

בועז דולב מפרוייקט תה"לה, שהוקם במטרה להפוך את השירותים הממשלתיים לנגישים אונליין, לא תמך בדעה הרווחת לפיה יש לעגן בחוק את הנגשת אתרי הממשלה לכלל הדפדפנים. "אני חושב שאתרי הממשלה חייבים להיות מותאמים לסטנדרטים בעולם. פורטל הממשלה, gov.il, אכן עובד בכל הדפדפנים. אין לנו כלי אכיפה שיחייב משרדי ממשלה לעשות זאת, אבל הם יודעים שזה מה שצריך להית. יש סדר עדיפויות, וקודמים לדפדפנים נושאים כמו קידום נגישות לנכים, תאימות לדוברי ערבית, רוסית ושפות נוספות, ורק את נושא התאימות לכל הדפדפנים". על אכיפה כפתרון אמר: "כל רשות מקבלת תקציב לזה משל עצמה ואני לא רואה צורך שנהפוך לרגולטור".

עו"ד יהונתן קלינגר, העוסק במשפט וטכנולוגיה, טען כי המצב הנוכחי אף פוגע בחופש בעיסוק שלו. "דמיינו מצב בו הערוץ הראשון היה משדר אך ורק לטלוויזיות מתוצרת סוני", אמר. "אני בתור עורך דין חייב להשתמש באינטרנט אקספלורר כדי להשתמש באתר של מערכת בתי המשפט".

דולב, עובד ציבור נאמן, הציע לו שיסתדר לבד: "אם אתה רואה משרד שלא עומד בתקנים, תתבע אותם. אתה טוען שמיקרוסופט היא מונופול ויש כאן עבירה על חוק ההגבלים העסקיים, אז לך תתבע". את הטענות הדף באמירה כי "תוקפים אותי כמו מצורע, כמו שק חבטות".

לא נוגעים בבנקים

אבל גם מי שבוחר להתגבר על תחושת המרמור מיחסן של הרשויות לאזרח הקטן, לא יכול שלא לתהות מדוע הפתרון האכיפתי שנשקל בוועדה התייחס לאתרים ממשלתיים בלבד. ומה עם אתרי הבנקים, הסופרמרקטים ודומיהם, שמיועדים אף הם לאקספלורר בלבד? נציגי אתרי הבנקים, שדווקא נכחו בישיבה, הכריזו פה אחד כי הגירסה הידידותית לדפדפנים חלופיים נמצאת בשלבי פיתוח ובקרוב תעלה לאוויר. בינתיים, בחלקם נחסמת הכניסה לאותו מיעוט מחוסר IE.

נציג מזרחי טפחות, ג'רי פולני, העיד כי האתר השיווקי של הבנק אכן נתמך בפיירפוקס, בעוד שהאתר בו ניתן לבצע פעולות בחשבון "עדיין בעבודה". נציג בנק דיסקונט, אלי וינטראוב, ציין אף הוא כי "מספר הפניות אלינו בנושא זעום", אך בימים אלו מתבצעות עבודות להתאמת האתר.

מנציג בנק לאומי, גיל קוטס, נשמעו טענות קצת פחות אוהדות: "תחזקנו פעם אתר תואם נטסקייפ, וכשאנשים הפסיקו להשתמש בו הלכו 30% מהתקציב. אם אני צריך לתחזק שני דפדפנים שונים בערכת הבדיקות שלי, זה עניין עם עלויות אדירות. לאומי הוא אתר עם קוד ישן ולכן זה עניין מורכב עוד יותר. אנחנו יודעים איזה שגעונות יש לכל דפדפן? אפשר לתבוע אותנו בגלל טעות שנובעת מבעיה בדפדפן ולא ידענו עליה, למשל, אם כתוב 12 שקלים במקום 21. זו הסיבה שחוסמים דפדפנים שונים". קוטס טוען אף הוא כי אתר ידידותי לפיירפוקס נמצא בדרכו לאינטרנט הקרובה לביתכם.

אין פתרון באופק

לדברי צחי הררי, יועץ ומפתח אתרים, קיים פתרון נוסף על האכיפה, והוא התערבות בתוכניות הלימודים של מפתחי האתרים. "במכללות בהן למדתי לא למדו כתיבה לפי תקן, ולא הייתה התייחסות לושא במבחנים או בציונים. ג'ון ברייס, למשל, עושים קורסים של משרד העבודה. מן הראוי שיוודאו שיש טיפול בתקנים בתוכנית הלימודים. עוד חמש שנים השוק יהיה מוצף במתכנתים שיודעים לעבוד לפי התקנים האלו".

ישיבת הוועדה הסתיימה ללא מסקנות מפורשות לגבי המשך הדרך. רוב הנוכחים, פרט לדולב, צידדו באפשרות של אכיפה, לפחות בכל הנוגע לאתרי ממשלה. חבר הנהלת איגוד האינטרנט הישראלי, דורון שקמוני, אמר: "אני חושב שראוי שמכאן תצא הקריאה שכל האתרים במגזר הציבורי יותאמו לתקנים של של W3C ולא לתוכנה קניינית של חברה מסויימת".

ונציג מכון התקנים, דני אילן, סיכם את הדברים: "אם נשאיר את העניין תלוי באוויר, לא נגיע לשום מקום. אתרים פרטיים אי אפשר לחייב, אבל הקטר שיכול לדחוף את הנושא קדימה הוא המגזר הממשלתי. צריך למצוא כלים לכך. כשזה לא יהיה נתון לשיקול דעת או מצוקות תקציביות, העגלה תצא מהבוץ".

מעבר לים - רק תקנים / אדר שלו

האם הדרישה להורות למשרדי ממשלה איך לכתוב את האתר שלהם מופרכת? לא בהכרח.

במסמך שכתב רועי גולדשמיט ממרכז המחקר של הכנסת עולה כי בארה"ב הוקמה ועדה בין משרדית למידע ממשלתי, שקבעה ב-2004 כי אתרי ממשלה חייבים להתאים לצפייה ושימוש בדפדפנים שונים ומערכות הפעלה שונות.

באנגליה אסור לפתח אתר ממשלתי בהתאמה לדפדפן אחד בלבד, שכן מדובר בפגיעה בזכויות האזרחים שלהם דפדפן או מערכת הפעלה אחרת. בניו זילנד הכללים מחייבים בניית אתר תואם לתקנים של ה-W3C מלכתחילה. ובישראל? התאמת האתר לכלל הדפדפנים נתונה לשיקול דעתו של המעצב.